אילון גלעד
אילון גלעד

עֶרֶשׂ היא מילה משונה. אנחנו מכנים את השירים שלקולם אנו משכיבים את ילדינו שִׁירֵי עֶרֶשׂ. כשאהוב גוסס, אנחנו אומרים עליו שהוא על עֶרֶשׂ דְּוַי. לעתים רחוקות, כשאנו מדברים על המקום שמישהו גדל בו או שמשהו התפתח בו, נכנה אותו בלשון מליצית עֶרֶשׂ. כך, למשל, מכונה מסופוטמיה "ערש התרבות האנושית".

המשותף לכל השימושים הללו הוא המיטה, משמעותה המקורית של עֶרֶשׂ במקרא. אלא שכבר בתנ"ך מדובר במילה ספרותית ונדירה יחסית למילים הרגילות לעניין זה — מִשְׁכָּב וּמִטָּה. את הצירוף עֶרֶשׂ דְּוַי, מילולית מיטת חולי, אנחנו מוצאים בספר תהילים: "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ" (מ"א, ד'). הצירוף הכבול הזה היה בשימוש לכל אורך ההיסטוריה היהודית, אבל פרט לו השימוש ב"ערש" כמעט ונעלם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ