מה הקשר בין אבני החושן ליהלומים?

מה קשה יותר מיהלום? להבין כיצד הוא התגלגל לשפה העברית

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילון גלעד
אילון גלעד

בפרשות שונות במקרא מוזכרות אבני חן שונות, אך אין כל דרך לדעת את זהותן. המקרא לא מוסר לנו כל מידע עליהן. חלקן מוזכרות רק פעם אחת, בתיאור החושן (שמות כ"ח, י"ז–כ'). היה זה מין מנשא שהורכב על החזה של הכהן הגדול ושבו נשמרו האורים ותומים המסתוריים.

על פי המתואר, שובצו בחושן 12 אבנים בארבעה טורים, והן: אֹדֶם, פִּטְדָה, בָּרֶקֶת, נֹפֶךְ, סַפִּיר, יָהֲלֹם, לֶשֶׁם, שְׁבוֹ, אַחְלָמָה, תַּרְשִׁישׁ, שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. כיוון שאין דרך לדעת מהי כל אבן על פי ההקשר, נתלים לרוב בתרגומי התנ"ך העתיקים — מתוך הנחה שאולי למתרגמים ההם, לפני מאות שנים, היה מידע שיזהה אותן. התרגום העתיק ביותר, ולכן הנחשב ביותר לעניין זה, הוא תרגום השבעים ליוונית. אבל יש בעיה — נראה שהסדר ביוונית הוא לא אותו הסדר בעברית, שכן מול יָהֲלֹם בטקסט העברי מופיעה ביוונית יַסְפִּס, ונראה שאבן זו היא המקבילה של יָשְׁפֵה, שבטקסט העברי מופיעה דווקא בסוף הרשימה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ