אֲפַרְסֵק, שְׁזִיף, דֻּבְדְּבָן, מִשְׁמֵשׁ ונֶקְטָרִינָה

מה מקורם של כל פירות הקיץ?

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון גלעד
אילון גלעד

אחד מיתרונותיו המרכזיים של הקיץ הישראלי הוא פירות משפחת הוורדיים: הָאֲפַרְסֵק, הַשְׁזִיף, הַדֻּבְדְּבָן, הַמִשְׁמֵשׁ וְהַנֶקְטָרִינָה. אבל הפירות העסיסיים האלה לא תמיד היו כאן — הם הגיעו הנה מהניכר ושמותיהם מספרים את סיפור קליטתם.

הראשון היה האֲפַרְסֵק, שהגיע לארץ בימי האימפריה הרומית, ככל הנראה במאה הראשונה או השנייה לספירה. הרומאים קראו לאפרסק persica, קיצור שמו היווני של הפרי מֵלוֹן פֶּרְסִיקוֹן ("תפוח פרסי"). כך גם קראו לו, פחות או יותר, חכמי המשנה: "התפוח והחזרד, הפרסקים והשקדין, והשזיפין והרימין אף־על־פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה" (כלאים א', ד'). לחכמי התלמוד היה קשה להגות את צרור העיצורים שבתחילת המילה ולכן נוספה שם א׳ פרוסתטית, שפיצלה את ההברה לשניים, כפי שקרה במילים זרות נוספות שנקלטו בעברית שבתחילתן צרור עיצורים. מאז ועד היום המילה נכתבת ונהגית אֲפַרְסֵק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ