מה עושים עם המילה "חָרָא"?

מהעוגה של הנביא יחזקאל ועד לסופרי ההשכלה, זה אלפי שנים שהעברית נאבקת במילה הלא נעימה הזו

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילון גלעד
אילון גלעד

בשנת 701 לפני הספירה שלח סנחריב מלך אשור צבא גדול לירושלים, והעביר מסר למלך חזקיהו ולתושבי ירושלים. אך כשנציגו של סנחריב החל לדבר ב"יהודית", ביקשו ממנו אנשי חזקיהו לדבר בארמית: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה". הנציג האשורי סירב, ואמר: "הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חַרְאֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם" (מלכים ב' י"ח, כ"ז, וגם ישעיהו ל"ו, י"ב). במילים אחרות, הוא אמר להם: תאכלו חרא (ושתו שתן).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ