בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי היתה החֲסִידָה, ולמה אנחנו לא אוכלים אותה?

מחלוקת ארוכה בדבר זהות החסידה המקראית הוכרעה בזכות ניחוש לא מוסבר של רש"י

7תגובות
חסידות
משה גלעד

החסידה מוזכרת בתנ"ך שש פעמים. זכריה (ה', ט') ואיוב (ל"ט, י"ג) מזכירים את כנפיה, וירמיהו (ח', ז') מזכיר את עמידתה בלוחות זמנים. בתהלים (ק"ד, י"ז) מוזכרת נטייתה לקנן בברושים ובספר ויקרא (י"א, י"ט) ובספר דברים (י"ד, י"ח) מוזכרת החסידה ברשימת עשרים העופות האסורים באכילה (בין היתר לצד העטלף, הינשוף והעורב). אבל האם החסידה התנ"כית היא העוף המוכר לנו היום? מתרגמי התורה המוקדמים לא היו אחידים כשתירגמו את המילה חסידה ליוונית, לארמית וללטינית. בתרגום השבעים, התרגום הקדום ביותר של התנ"ך ליוונית, מופיעה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו