כולנו נרטבים בגללה, אבל מהי שְׁלוּלִית?

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הַשְּׁלוּלִית מוזכרת לראשונה במשנה: "ואילו מפסיקין לפאה: הנחל והשלולית, ודרך היחיד ודרך הרבים, ושביל הרבים ושביל היחיד" (פאה ב', א'). מדברים אלה עולה שהשלולית לא היתה מקווה רדוד וזמני של מי גשמים כפי שאנו מתייחסים אליה כיום, אלא דבר־מה מוארך, היכול להוות גבול בין חלקות שדה, בדומה לנחל.

בתקופת התלמוד כבר נחלקו רבנים בדבר משמעות המילה. במסכת בבא קמא (ס"א, א') שואלת הגמרא "מהי שלולית?" ומציגה שתי תשובות סותרות: על פי שמואל מדובר ב"מקום שמי גשמים שוללין שם", ולפי רבי יוחנן מדובר ב"אמת המים", כלומר בתעלת השקיה. רש"י הסביר שבבסיס המחלוקת עמדה השאלה מהו ה"שלל" שבלב השלולית. על פי הפרשנות הראשונה, מדובר בשלל במשמעות של ריכוז או קיבוץ, כמו "שלל של ביצים" שבמשנה (ביצה ז', א'), ולפיכך מדובר במקום שאליו מתנקזים המים. על פי הפרשנות השנייה, מדובר ב"שלל" במשמעות של חלוקה כמו "שלל ומלקוח" בספר במדבר (ל"א, י"א) ולפיכך מדובר בתעלת השקיה, המחלקת מים לחלקות השדה השונות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ