בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם בעתיד יהיה נכון להגיד אִמַּשְך?

העברית זנחה את אִמְּךָ ומעדיפה את אמא שלך. מה זה אומר על הכיוון בו צועדת השפה

23תגובות
מרקו ואמא שלו

אחת הדרכים שבהן עברית בת־זמננו שונה מהעברית המקראית היא האופן שבו אנו מביעים שייכות. בעברית המקראית נעשה שימוש בכינויי שייכות חבורים, למשל "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ". בימינו אמנם אפשר להתבטא כך והדברים יהיו מובנים, אך הם נשמעים משונה. בעברית בת־ימינו אולי נגיד "תעזוב ת׳ארץ שלך ות׳מולדת שלך". כלומר, בניגוד לעברית המקראית, אנו מעדיפים כינויי קניין פרודים ולא חבורים. אז מאיפה הגיעה אותה שֶׁל ולמה משתמשים בה במקום הכינויים החבורים הישנים והטובים? המילה שֶׁל היא התפתחות מאוחרת יחסית...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו