כך זכה החוּמוּס בשמו

(ומדוע איבדה האפּונה את הדגש)

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון גלעד
אילון גלעד

כדי לעמוד על קנקנו של החומוס צריך להביט באפון. האָפוּן מוזכר כמה פעמים בספרות חז"ל (למשל במשנה: פאה ג', ג') ושם ברור שמדובר בסוג של קטנית כלשהי. השם הזה השתמר בארץ ישראל עד המאה השישית, אז כתב אסף הרופא את ספרו ופירט את תכונותיו הרפואיות של האפון. אסף גם סיפק תרגום של המילה ליוונית וארמית, שממנו מתברר שהאפון היה השם העברי של מה שמכונה היום חוּמוּס. עם מסקנה זו הסכים סעדיה גאון בבבל של המאה העשירית, שתירגם את אפון בעזרת שמו הערבי של החומוס. כך חשבו גם נתן מרומי במאה ה–11, שבמילונו "הערוך" פירש את אפון בשמו הלטיני וכ"חומוס" הערבית; וגם הרמב"ם, במצרים של המאה ה–12.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ