בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך זכה החוּמוּס בשמו

(ומדוע איבדה האפּונה את הדגש)

22תגובות
גרגרי חומוס
Nataly Studio / Shutterstock

כדי לעמוד על קנקנו של החומוס צריך להביט באפון. האָפוּן מוזכר כמה פעמים בספרות חז"ל (למשל במשנה: פאה ג', ג') ושם ברור שמדובר בסוג של קטנית כלשהי. השם הזה השתמר בארץ ישראל עד המאה השישית, אז כתב אסף הרופא את ספרו ופירט את תכונותיו הרפואיות של האפון. אסף גם סיפק תרגום של המילה ליוונית וארמית, שממנו מתברר שהאפון היה השם העברי של מה שמכונה היום חוּמוּס. עם מסקנה זו הסכים סעדיה גאון בבבל של המאה העשירית, שתירגם את אפון בעזרת שמו הערבי של החומוס. כך חשבו גם נתן מרומי במאה ה–11, שבמילונו "הערוך" פירש...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו