לאליעזר בן־יהודה היו תוכניות גדולות להיכל הקונצרטים. לא כולן עבדו

על גלגולה של התִּזְמֹרֶת העברית

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון גלעד
אילון גלעד

המילה תִּזְמֹרֶת חודשה על ידי אליעזר בן־יהודה בנובמבר 1892. הוא שיבץ אותה בידיעה שפירסם בעיתונו "האור", ובה דווח על קונצרט שהתקיים במלון "גראנד ניו הוטל" בירושלים, "שהשתתפו בו בנדבה שרים ושרות ומנגנים ומנגנות מ'העולם העליון', מהנוצרים בני כל העמים יושבי עירנו, וגם גברת אחת מהיהודים".

בן־יהודה לא התכוון למשמעות המילה כפי שאנו מבינים אותה כיום, כלומר לקבוצה של נגנים, אלא למילה שמשמעותה הופעה פומבית של קבוצת נגנים — כלומר קונצרט. מקור המילה הזאת בפועל הלטיני קֹנְקֶרְטָרֶה, שהורה על התחרות, מריבה או לחימה. הפועל הזה איבד את משמעותו השלילית בלטינית עממית, וקיבל משמעות חיובית של עבודה משותפת. כשלטינית הפכה בהדרגה לאיטלקית, לצרפתית ולספרדית, התקבלו מפועל זה הפעלים קֹנְצֶ'רְטַרֶה — לבוא לידי הסכמה, לפעול יחד בהרמוניה; קֹנְסֶרְטֶה — לתכנן, ליצור או לכתוב יחד בהסכמה; וְקוֹנסֶרְטַר — לארגן, להסכים. בראשית העת החדשה הפעלים האלה יצרו את משמעותה המודרנית של המילה קונצרט, שהתפשטה בשפות אירופה כולן — מרוסית לאנגלית ועד ליוונית ונורווגית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ