דוּ"ח, דוֹחַ או סתם דוֹח? חלפו עשרות שנים עד שהאקדמיה ללשון הכריעה בסוגיה

ומה עם דּוּחוֹת?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עקביא בן מהללאל, מראשוני התנאים, העניק לנו עצה חשובה: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאין אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (אבות ג', א'). ככל הידוע, היה זה המופע הראשון בעברית של הצירוף "דין וחשבון".

צמד המילים "דין וחשבון" משמש מאז כצירוף כבול. בתקופת ההשכלה, כאשר היקף הכתיבה החילונית בעברית גדל משמעותית, גבר גם השימוש בצירוף, שהופיע פעמים רבות במשמעות דומה לזו של המילה דּוֹח בימינו. כך לדוגמה, בעיתון הוורשאי "הצפירה" נכתב בנובמבר 1890 על גילויים חדשים בטיפול במחלת השחפת: "כפי הנשמע יגלה הפרופסור קאָך את סודו באסיפת הרופאים פה ביום 27 לחודש זה וגם ייתן לפניהם דין וחשבון מפעולותיו ברפואה זו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ