מה הקשר בין סריגים לחבטה בכדור לעבר גומות

המקור לצווארון הגולף נמצא על הציר שבין פולין לישראל

אילון גלעד
אילון גלעד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילון גלעד
אילון גלעד

את החלק בגופנו שמחבר את הראש לגוף אנחנו מכנים צַוָּאר. אנחנו חולקים את המילה הזאת עם השפה הארמית, ובשתיהן היא גזורה, ככל הנראה, מהשורש צי"ר — עם החילוף הנפוץ י'־ו' — כיוון שהצוואר משמש הציר שעליו מסתובב הראש.

המילה צַוָּאר מופיעה פעמים רבות במקרא, אבל לידה אנחנו מוצאים פעם אחת את המילה צַוָּארוֹן, בשיר השירים: "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ" (ד', ט'). מקובל לפרש את הפסוק הזה: שבית את לבי, אחותי כלתי, שבית את לבי במבט אחד ב"עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ". הדעות חלוקות בנוגע למה בדיוק מורה "ענק מצווארונייך": יש הטוענים ש"צווארון" כאן הוא תכשיט שעונדים על הצוואר וש"ענק" בפסוק זה הוא חלק מאותו תכשיט, אבל סביר יותר ש"צווארון" הוא פשוט צורת משנה או שיבוש של "צוואר". הרי המילה עֲנָק מופיעה לא פעם במקרא במשמעות תכשיט לצוואר, בין היתר בספר שופטים: "וּלְבַד מִן הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם" (ח', כ"ו). כך או כך, הדבר לא שינה יותר מדי, שכן "צווארון" נשאר באותו פסוק בודד בשיר השירים, שגם כך נקרא באופן אלגורי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ