זו אולי מילה תמימה, אבל היא זיעזעה את אנשי הלשון

מעט מריבות התארכו כל כך כמו זו שסבבה את המילה תַּבְלִין

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון גלעד
אילון גלעד

כיום ברור לנו שתַּבְלִין היא צורת היחיד של המילה תַּבְלִינִים, אך מתברר שזו התפתחות מודרנית למדי. עיון בספרות חז"ל מעלה ש"תבלין" היתה במקור צורת רבים של המילה תֶּבֶל. העדויות לכך רבות: במשנה, לדוגמה, מופיעה צורת הסמיכות תַּבְלֵי, ולא תַּבְלִינֵי (זבחים י', ז'). בכתבי יד עתיקים של המשנה, כמו כתב יד קאופמן, מופיעה המילה לעתים קרובות בצורה "תבלים" ולא "תבלין", מה שמצביע על כך שה–ן' שבסופה היא חלק מסיומת הרבים. יתר על כן, צורת היחיד "תבל" עצמה מתועדת במדרש ספרי דברים: '"תבל זו ארץ־ישראל. למה נקרא שמה תבל. על שם תבל שבתוכה. אי־זה זה תבל שבתוכה? זו תורה" (ל"ז).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ