בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האינג'ינרים הישראלים לא ויתרו בקלות

הפרסית סיפקה להם חלופה עברית כשרה, אבל המְּהַנְדְסִים נאחזו בתואר היוקרה הלועזי

6תגובות
מד זווית
Medioimages / Photodisc / Getty

למילה הַנְדָּסָה יש כיום שתי משמעויות: לימודי גיאומטריה בבית הספר, או עיסוק טכני־תכנוני. מקור המילה הוא בפרסית האמצעית ("פהלווי"), שפת האימפריה הסאסאנית (224–651) שבה הפועל הַנְדָז הורה על מדידה.

הפועל הַנְדָז מצא את דרכו אל התלמוד הבבלי (בבא בתרא פ"ט, ב') שנכתב ונערך בתחומי האימפריה הפרסית, ואל ספרו של אסף הרופא, שחי בגליל במאה השישית. עם כיבוש המזרח התיכון בידי המוסלמים במאה השביעית, אומץ הפועל הַנְדָז בערבית בצורה הַנְדַס. מפועל זה נגזרה המילה הערבית לפעולה שהיוונים כינו גֵּאוֹמֶטְרְיָה (מילולית: מדידת קרקע) — הַנְדַסַה.

המילה הַנְדַסַה הופיעה בכתביהם של סופרי תור הזהב של יהודי ספרד, שנכתבו רובם בערבית: בספר הרקמה של יונה אבן ג'נאח (1050 לערך), בספר הכוזרי של יהודה הלוי (1139) ובמורה נבוכים של הרמב"ם (1191). עם עליית התנועה המוסלמית אל־מוואחידון לשלטון במרוקו ובספרד במאה ה–12, נמלט הרופא אברהם אבן תיבון מגרנדה לעיירה לוניל שבפרובנס. שם הוא החל לתרגם לעברית את הספרים שהביא עמו מספרד עבור יהודי המקום, שלא קראו ערבית. אחד האתגרים שעמדו בפניו היה למצוא מילים עבריות למונחים מדעיים ערביים, ובהם המילה הַנְדַסַה. כשתירגם את ספרי הרקמה והכוזרי לעברית, הוא העתיק את הַנְדַסַה הערבית לעברית, וכך נולדה מילה זהה בעברית. גם בנו, שמואל, שתירגם את מורה נבוכים כמה שנים לאחר מכן, השתמש במילה הַנְדַסַה, וכך עשה גם בנו משה, שתירגם את ספר היסודות של אוקלידס.

תרגומי התיבונים נפוצו באירופה במשך מאות שנים, אבל המילה הנדסה שהופיעה בהם לא זכתה כמעט לשימוש, שכן יהודי אירופה מיעטו לעסוק בגיאומטריה. יוצא מן הכלל היה דוד גנז, תלמיד חכם מגרמניה שמצא בבית דודו את התרגום העברי של אוקלידס. כך נוצרה אצלו אהבתו למדע, שהובילה אותו לעבוד במצפה הכוכבים של טיכו ברהה, מגדולי האסטרונומים של המאה ה–16. בספרו "נחמד ונעים" השתמש גנז במילה מְהַנְדֵּס, מילה שמצא בתרגומי התיבונים, שבעצמם העתיקו אותה מהמילה הערבית לחכם העוסק בגיאומטריה — מֻהַנְדַס.

חשובי המשכילים, בהם ברוך לינדא ומנדלי מוכרי ספרים, השתמשו במילה הנדסה כמילה עברית לגיאומטריה ובמילה מהנדס כמילה לעוסק בגיאומטריה. אך המילה הנדסה, כמובן, משמשת גם במובן הטכני־תכנוני. תחום זה התפתח בהדרגה כמקצוע עזר צבאי בימי הביניים המאוחרים, והאֶנְגִ'ינִירִים הראשונים היו בוני כלי מצור, שנקראו אֶנְגֶ'ן (מהמילה הלטינית ingenium, נולד מבפנים). המקצוע החל להיות תחום אקדמי רק ב–1747 כשנחנך בפריז בית הספר הלאומי לגשרים וכבישים, שנועד לספק לצבא הצרפתי את המהנדסים הדרושים לו.

במחצית השנייה של המאה ה–19 החלו להגיע לארץ ישראל מהנדסים צרפתים וגרמנים כחלק ממאמצי האימפריה העותמאנית להביא את הקידמה לארץ. ככל הנראה הראשון לכנות את האנג'ינירים בשם מהנדסים היה הסופר הירושלמי בנימין זאב הלוי ספיר, שב–1873 דיווח בעיתון "הלבנון": "תמול, ב' טבת, ראיתי ביד סוחר אחד מכתב ששלח לו רעהו מיפו כי ירדו ליפו שבעה מהנדסים (אינגינירער) עם מכונה להחל לעשות מסילת הברזל מיפו לירושלם". אנג'יניר הלועזית שימשה שנים רבות לצד החלופה העברית.

בשנות ה–20 הוקמה "אגודת האנג'ינירים והארכיטקטים", ששמרה על שמה עד שהתאחדה עם ארגון המהנדסים והאדריכלים בישראל ב–1985. ב–1952 ניסתה הוועדה המרכזית למונחי הטכניקה בטכניון להחליט על מינוח אחיד למקצוע המהנדס, ללא הצלחה רבה. היו מהנדסים שהשתמשו במילה מהנדס ואהבו אותה; המתנגדים דבקו במילה אנג'יניר, וטענו שמהנדס פירושו מודד. הם דרשו להוסיף להשתמש במונח הבינלאומי כתואר של כבוד, כפי שרופאים מכנים עצמם דוקטור. בהיעדר הסכמה בוועדה, שני המונחים שימשו זה לצד זה עד שהמילה אנג'יניר דעכה ונעלמה מעצמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו