בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורי אבנרי לקח אחריות על המילה בַּלְיָן, אך ייתכן שהכל התגלגל מטעות

8תגובות
אורן חזן
עופר וקנין

השורש בל"י מורה על הריסת דבר־מה כתוצאה משימוש ממושך. לכן זה די משונה שמשורש זה נגזרת המילה העברית לאדם שמרבה לצאת למסיבות — בַּלְיָן. מה הקשר?

נראה שאין קשר, ושהכל התחיל בשגיאת מעתיק קדומה, שבה הוחלפה בטעות האות כ' באות ב'. באחד מפרקי ספר איוב מתלונן גיבור הספר על כך שבעוד שעליו נגזר סבל נורא, הרשעים "יבלו בַטּוֹב יְמֵיהֶם" (כ"א, י"ג). המסורת גורסת שאמנם כתוב בטקסט המקודש "יבלו" ואין לשנות זאת, אבל כשקוראים את הפסוק הזה יש לקרוא יְכַלּוּ במקום יבלו. זה די הגיוני. הרי הקביעה שהרשעים יגרמו לבלאי בימיהם באופן חיובי חסרת כל משמעות, ואילו הקביעה שהם יסיימו את ימיהם בטוב מתאימה בול. למען האמת, כמה פרקים אחר כך חברו של איוב, אליהוא, אומר על הצדיקים שהם "יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים" (ל"ו, י"א).

בין שמדובר בטעות ובין שלא, בעקבות הפסוקים האלה הפך "יבלו ימיהם בטוב" לביטוי ששימש משוררים, סופרים ורבנים בכל הדורות. למשל, הפייטן אלעזר הקליר כתב באחד מפיוטיו "ותמימים יתברכו בגשם באוהליהם, יבלו בטוב ימיהם ושניהם". כשהגיעה המאה ה–19 ותנועת ההשכלה החלה פורחת, חולץ הפועל בִּלָּה מתוך הקלישאה שבה היה נתון במשך אלפיים שנה, וניתנו לו חיים חדשים כפועל חי לכל דבר. בתחילה לא היתה הסכמה על משמעות הפועל. היו שהשתמשו במילה כתרגום עברי למילה הגרמנית überdauern (״לשרוד״). אחרים תירגמו בעזרתה את המילה ver­le­ben ("להשתמש", בזמן או בכסף). אבל רוב המשכילים השתמשו בה כתרגום של הפועל verbringen ("להעביר (זמן)"), וזו המשמעות שהתקבעה לפועל במחצית השנייה של המאה.

כך, בפתח המאה ה–20 השתמשו בפועל זה כפועל שדורש שני מושאים — ישיר ועקיף. "הוא מבלה את זמנו בשחייה", לדוגמה. "זמנו" הוא המושא הישיר, "בשחייה" הוא המושא העקיף. שימוש כזה כמובן לא זר לנו. אנחנו משתמשים בפועל בילה כך גם בימינו, למשל כשאנו אומרים שמישהו ״מבלה את החופשה בבטלה גמורה״.

אבל בתחילת המאה ה–20, כשהעברית התחילה להיות שפה חיה, הפועל בילה החל להשתנות. אנחנו יכולים לראות דוגמה מוקדמת לשימוש חדש בפועל במשפט שכתב יוסף ברץ, ממקימי ההסתדרות ולימים חבר בכנסת הראשונה, ב"הפועל הצעיר" בפברואר 1922: "בשבתות ובמועדים הינני מבלה בעיר הגדולה". הדרך הרגילה לכתוב זאת באותם ימים היתה "את השבתות והמועדים הינני מבלה בעיר הגדולה", אך לא כך כתב ברץ. במשפט שלו לפועל מבלה אין מושא ישיר — הפועל אינו מתייחס ליחידת זמן שהוא מנצל. במשפט של ברץ אין פירוש הפועל "עוד השתמש בזמן לצורך מסוים" כפי שהיה מקובל, אלא הוא מורה על העברת זמן באופן מהנה.

ככל שעברו השנים, השימוש החדיש הפך למקובל יותר והשימוש הישן הלך והפך לנדיר אף כי, כאמור, הוא מעולם לא נעלם לחלוטין ועוד אפשר למצוא אותו פה ושם גם בימינו. אחרי שהתקבעה המשמעות החדשה של הפועל, החל משמש שם הפעולה של הפועל, בִּלּוּי, כשם כולל לפעולות שנעשות לצורך הנאה. דוגמה מוקדמת לכך אפשר למצוא בעיתון "הבוקר" מאוגוסט 1940: "ישנם אנשים אשר נוכח מצוקה זו אוטמים את אוזניהם מלשמוע זעקת הרעבין ומתכנים תוכניות של בילויים ומחפשים קייטנות בהרים, בכדי לברוח מ׳אקלימה החם של תל־אביב׳".

אם כן, עם קום המדינה הפועל בילה שימש כבר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, וכך גם המילה בילוי. אבל בשביל המילה בַּלְיָן, שבשפתנו מורה על אדם המרבה לצאת למקומות בילוי, היתה העברית צריכה לחכות שנים רבות. הגזירה של המילה פשוטה למדי — המשקל קטלן משמש פעמים רבות להורות על מקצוע (חלבן, ירקן) או תכונה מופרזת (קפדן, חשדן), ולכן המילה בליין מתבקשת. ובכל זאת, הדוגמה המוקדמת ביותר לשימוש במילה שיכולתי למצוא היתה מדצמבר 1985, אז חנך "מעריב" מדור חדש של חיי לילה עם הכותרת "הבליינים". אורי אבנרי סיפר לי בראיון ב–2013 שהוא היה זה שחידש את המילה בליין. ייתכן, אבל אני לא הצלחתי למצוא אותה בעיתונו "העולם הזה" לפני הופעתה ב"מעריב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו