בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הקשר בין פרי עץ האלון ובין בלוטות הגוף?

וכיצד חייהם של מחדשי שתי המילים שלובים זה בזה?

תגובות
עידן הקרח

את המילים בַּלּוּט וְבַלּוּטָה אנחנו חייבים לשני אנשים. את הראשונה חידש המחנך העברי מרדכי לובמן, ואת השנייה חידש הרופא והבלשן אהרן מאיר מזי"א. לא רק שלצמד המילים האלה יש הרבה במשותף, אלא שגם חייהם של שני המחדשים שלובים זה בזה. שניהם נולדו בכפרים במחוז מוהילב (אז באימפריה הרוסית והיום בבלארוס) — לובמן ב–1857 ומזי"א ב–1858 ושניהם נחשבו לעילויים. לובמן הגיע מרקע צנוע, והוכשר בעיר הורקי להיות מודד קרקעות. מזי"א, נצר לשושלת רבנים מכובדת, נשלח לברלין לקבל סמיכה לרבנות. אחרי שסיים החליט שאינו רוצה להיות רב, ואחרי לימודי הנדסה קצרים עבר לציריך ללמוד רפואה.

בזמן שמזי"א רכש השכלה בשווייץ, לובמן עבר לחרקוב (כיום באוקראינה) ועבד שם כמודד. הוא היה שם במרץ 1881 כשהצאר אלכסנדר השני נרצח בידי מהפכנים רוסים בסנט פטרבורג. האשמת היהודים ברצח הצאר הובילה ל"סופות בנגב", שנה של פוגרומים ברחבי האימפריה הרוסית ולהגבלות חמורות על חייהם. בעקבות גלי האנטישמיות החלה הגירה מסיבית של מיליוני יהודים מרוסיה למערב אירופה ולאמריקה. אך מיעוט קטן מקרב יהודי רוסיה החליט שהמקום הנכון ביותר עבורם הוא דווקא במולדתם ההיסטורית, ארץ ישראל, שהיתה באותם ימים חבל נידח באימפריה העותמאנית. תנועה זו נקראה "חובבי ציון", וחרקוב היתה מהמרכזים החשובים שלה. לובמן מילא תפקיד פעיל בתנועה וב–1884 עלה ארצה. הוא מדד את חלקות האדמה בכמה מהמושבות הראשונות בארץ ישראל: ראש פינה, יסוד המעלה, גדרה וזכרון יעקב. ב–1886, כאשר הקים הברון רוטשילד את בית הספר "חביב" בראשון לציון, שהיה בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל, מונה לובמן למנהלו. שנה לאחר מכן סיים מאיר מזי"א את לימודי הרפואה ועבר לפריז להשתלם ברפואת עיניים. כשסיים את התמחותו מינה אותו הברון רוטשילד לרופא המושבה ראשון לציון ולרופא המושבות הסמוכות. ב–1889 הגיע מזי"א לראשון לציון ושם פגש את לובמן, ככל הנראה לראשונה.

באותן שנים החל לובמן להנהיג בבית הספר לימודים בעברית, ונאלץ להמציא אוצר מילים שלם שהיה חסר בעברית. את לימודי הטבע הוא העביר בעצמו, ואף חיבר לשם כך את ספר הלימוד "שיחות בידיעות הטבע" שראה אור ב–1893. בספר הופיעו לראשונה מונחים רבים הקשורים בעולם הצומח, ובהם המילה בַּלּוּט. בהערה נלווית הסביר לובמן שאת השם לפרי עץ האלון לקח מערבית, שבה בלוט הוא שם העץ והפרי גם יחד. למעשה, הוא יכול היה לקחת את השם גם מהמקורות היהודיים. המילה הערבית שאולה מהארמית, וגם במקורות היהודיים מופיעה אותה מילה ארמית, המשמשת בין היתר בתלמוד ובתרגומי המקרא לארמית כתרגום של המילה אלון.

לובמן לא היה אדם בריא, ומחלת השחפת לא הרפתה ממנו מהיום שהגיע לארץ ישראל. הוא הלך לעולמו ב–1895, בגיל 38. 15 שנים לאחר מכן, ב–1910, השתמש מזי"א — שבינתיים עקר מראשון לציון לירושלים — במילה שחידש לובמן כדי ליצור מונח רפואי חדש. מאמר שפירסם בעיתונו של אליעזר בן־יהודה, "הצבי", עסק במחלה הידועה כיום כדלקת קרום המוח (הוא כינה אותה "מחלת השבתה") ומופיעה בו לראשונה המילה בַּלּוּטָה.

בהערת שוליים ארוכה הסביר מזי"א מדוע כינה כך את איברי הגוף הקטנים, הפולטים ומפרישים חומרים שונים. פרי עץ האלון — כלומר הבלוט — נקרא בלטינית glans, הסביר. אותה מילה לטינית נתנה לצרפתית ולאיטלקית את המילים לבלוטה — glande ו–Glandula (וכמובן שגם Gland האנגלית, שאותה מזי"א לא הזכיר). הוא הוסיף שגם המילה הרוסית לבלוטה, זֶ'לֶזָה, נגזרה מהמילה הרוסית לבלוט — זֶ'לוּד — אם כי נראה שזו רק אטימולוגיה עממית ושרק במקרה המילים הללו דומות. כך או כך, בשל קשרים אלה בין בלוטים ובלוטות, ובשל הדמיון בין השורש פל"ט והשורש בל"ט, הוא בחר בשם בַּלּוּט לאותם איברים "או יותר טוב", כלשונו, "בשם הכולל בלוטה (במשקל חבורה ועוד) כדי להבדילו מן השם המיוחד בלוט".

חוסר ההכרעה של מזי"א בין בלוט ובלוטה יצר מריבה זעירה בשנות ה–30, כאשר כתב העת "הרופא העברי" שהתפרסם בארצות הברית השתמש בשם "בלוט", בעוד שבארץ ישראל בחר כתב העת "הרפואה" במילה בלוטה. בסופו של דבר, הבלוטה גברה, ואילו הבלוט נותר בתחום האגוזים.

___


בשבוע שעבר הטלתי ספק בגרסתו של אורי אבנרי, לפיה הוא זה שחידש את המילה בַּלְיָן, וכתבתי שלא הצלחתי למצוא אותה בעיתונו, "העולם הזה", לפני שהופיעה ב"מעריב" ב-1985. הקורא אביעד כוכבי העיר את תשומת לבי לטור הרכילות "רחל המרחלת" שפורסם ב"העולם הזה" ב-1966, ובו נכתב: "נערי־הבילויים האלה (הבה ונקרא להם בליינים) קופצים להם למטוס...".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו