בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאודסה לרמלה: כך קיבלה ההִתְבּוֹלְלוּת את משמעותה הגזענית

המילה הִתְבּוֹלְלוּת תיארה את השתלבות היהודים באירופה. מי שעשו בה את השימוש הבולט ביותר היו דווקא תומכי הלאומיות היהודית

16תגובות
תומר אפלבאום

המילה הִתְבּוֹלְלוּת עברה שינוי משמעותי מאז שחודשה בעברית לפני כ–150, ועד שנפוצה לכל עבר בפוסטים גזעניים בפייסבוק וכיכבה בתעמולת בחירות ברמלה.

הסופר המשכיל משה לייב ליליינבלום, שיצר את המילה ב–1873 בעזרת השורש בל"ל (המורה על ערבוב ועירוב), טבע אותה כחלק מדיון אידיאולוגי סוער. וכתרגומה של המילה הלועזית אָסִימִילַצְיָה. ליליינבלום ביקש לתאר את השתלבותם של היהודים בני זמנו במעגלים החברתיים השונים, שהיו סגורים בפניהם בעבר. במאמר "עולם התהו" שפירסם בכתב העת "השחר", הוא כתב: "אין התבוללות אלא התאחדות גמורה ושלמה הנעשית בין שני עמים ויותר, באופן שהאחד מתאחד עם השני בכל העניינים (הפנימיים): בדרכיו, במנהגיו, בדעותיו ובכל מטרותיו שהוא מבקש".

בשנים שקדמו לפרסום המאמר, חיו יהודי אירופה בהפרדה ברורה משכניהם הלא־יהודים. הם דיברו שפה אחרת, החזיקו מערכת משפט נפרדת והיו נתונים לחובות וזכויות שונות. החברות השונות באו במגע כמעט אך ורק לצורכי מסחר. סדרה של תהליכים היסטוריים, שהחלו במאה ה–18, שינו את המצב בהדרגה: במסגרת האמנציפציה קיבלו היהודים זכויות חוקיות, דומות לאלה שהיו ללא־יהודים. הם אימצו את רוח הנאורות, והצליחו להיכנס ליותר ויותר מעגלים חברתיים וכלכליים שהיו סגורים בפני הוריהם.

כל השינויים האלה איפשרו ליהודים לעזוב את הקהילות המסוגרות שלהם, ולהצטרף לחברה הלא־יהודית שהקיפה אותם. קבוצות שתמכו בהתבוללות קמו ברחבי אירופה בסוף המאה ה–19 ובתחילת המאה ה–20. גם ליליינבלום, שחי באודסה, נמשך אחר הלך מחשבה זה. אלא שכמו יהודים רבים אחרים, הוא שינה בהמשך את דעתו וסבר שעל היהודים להקים מסגרת חדשה, שאינה מבוססת על הדת היהודית אלא על הלאומיות היהודית.

בימים אלה התבלטה המילה התבוללות, שאומצה בידי תומכי הלאומיות היהודית כדי לתאר את מתנגדיהם. היא גם הופיעה יותר ויותר בעיתונות העברית של התקופה, שנכתבה בידי מתנגדי ההתבוללות — אלה שבחרו לכתוב בעברית, ולא בשפות אירופה.

מודעה של הבית היהודי ברמלה
מוטי מילרוד

אחרי השואה ועם הקמת המדינה, השתנה השימוש במילה התבוללות. בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, השתמשו במילה כדי לתאר בדאגה את הפיכתם של יהודי הגולה לפחות־יהודים, וכדי להביע חשש שמא יהדות התפוצות תיכחד לחלוטין. כותרות רבות בעיתונות היומית הוקדשו לדיווח על תהליכים אלה, בעיקר בקהילת התפוצות הגדולה ביותר — ארה"ב. "הכל מודים שיש לסמוך בעיקר על החינוך הדתי אם רוצים להציל את הדור החדש מטמיעה", דיווח "הצופה" במאי 1955, "המיעוטים הלאומיים מתבוללים באמריקה ונעלמים במשך הזמן".

אך כיצד מודדים התבוללות? המדד המרכזי שבחרה העיתונות, בצדק או שלא בצדק, היה שיעור נישואי התערובת. החל משנות ה–60, וביתר שאת משנות ה–70, התפרסמו כותרות על עלייה ב"התבוללות יהודים", נתון שהתייחס למעשה לשיעור היהודים שנישאו ללא־יהודים. על הצימוד בין שני המושגים הללו עטו ארגונים שפעלו נגד נישואי תערובת (כמו "הוועד להגנה על כבוד בת ישראל", שקם כבר ב–1942). החל משנות ה–80 החלו ארגונים דומים לכנות את התופעה שנגדה פעלו כ"התבוללות" ולא כ"נישואי תערובת", ככל הנראה כדי להצטייר כפחות גזעניים.

נדמה שהיום פסק לחלוטין השימוש ב"התבוללות" כתרגום המונח אסימילציה, ושעתה משמשת המילה לתיאור נישואי יהודים ולא־יהודים. משמעותה המודרנית של המילה חילחלה גם לגופי המדינה הרשמיים: ב–2008, כאשר מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם מחקר על "התבוללות בישראל ובתפוצות", ברור שאין הכוונה למחקר על אסימילציה, אלא ל–Miscegenation — קשרי נישואים בין גזעים שונים. המונח הלועזי הזה, שהיה בשימוש רב בארצות הברית עוד מימי מלחמת האזרחים ועד לשנות ה–60 של המאה הקודמת, כבר כמעט שאינו זוכה לשימוש בימינו, שכן עצם השימוש בו נתפס כגזעני. בישראל, לעומת זאת, המקבילה העברית שלו חיה ובועטת. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו