מדוע אנחנו מבינים מיד את המילה הזו, גם אם לא שמענו אותה קודם לכן

המילה חָפִישׂ היא תוספת טרייה למדי לעברית החדשה, ודוגמה מצוינת לגמישות המופלאה שלה

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מותק, הילדים התכווצו 1989
אילון גלעד
אילון גלעד

חָפִישׂ היא מילה טרייה למדי בעברית. היא לא מופיעה במילונים, ובכל זאת היא מילה עברית לכל דבר, שמשמעותה "דבר־מה שניתן לערוך בו חיפוש". המילה אפילו מופיעה בפסיקה של בג"ץ, שעסקה במאגרי מידע מקוונים: "...מאגר רב־ממדים של עיתונים שנסרקו לאורך השנים על־ידי הספרייה הלאומית, והופך אותו ל'חפיש' (Searchable)" (אליקים רובינשטיין, בג"ץ 5870/14).

את מופעה המוקדם ביותר של המילה אפשר לאתר בפברואר 2006, כאשר העיתונאי נמרוד קמר השתמש בה לתרגום המילה "searchable" בכתבה שפירסם ב"גלובס": "בעצם מחדירים עוד ועוד מידע חפיש לגוגל" (, 14.2.2006). שנה לאחר מכן הזדהה קמר כמחדש המילה: "פתחתי בלוג משתי סיבות: כדי להיות יותר חפיש וכדי לומר 'יש לי בלוג' — שזה משפט חפיש. המונח 'חפיש' נהיה חם מאוד לאחרונה, אני המצאתי אותו, והוא היום מנצח את השיח במובן שכל השיחות מתחלקות לחפישות וללא חפישות" (, 18.4.2007).

מה שאיפשר לקמר לחדש את המילה חפיש בקלות — ובעיקר, מה שאיפשר לקוראים שנתקלו בה לראשונה להבין אותה בקלות — הוא העובדה שהמשקל קָטִיל נושא משמעות של "דבר־מה הניתן ל–" (למשל: שמיש, פתיר או רחיץ). זה לא מובן מאליו, שכן למשקל זה לא היתה משמעות כזו לפני המאה ה–20, והיא נוצרה לבדה.

המשקל קָטִיל דווקא היה בשימוש בעברית לפני כן, ושימש ליצירת מילים כמו אריג, שעיר או קצין — אך לא היתה להן משמעות אחידה שאפשר להצביע עליה, ובוודאי לא זו שאנחנו מייחסים לה כיום. למען האמת, נראה שלאף אחת מהמילים שנוצרו ממשקל זה לא היתה משמעות כזו בכלל לפני 1897, אז חידש אליעזר בן־יהודה את המילה גְּמִישׁוּת מהפועל הארמי גמש, שמשמעותו התכופפות (בדומה לפועל העברי המקביל, כמ"ש).

בן־יהודה השתמש בה בעיתונו "הצבי", שבו הגיב למבקרי חידושי המילים שלו: "ואנו נכיר להם טובה ונאמר להם חן־חן, כי ישמרו טהרת הלשון ובזיעת אפם ייגעו להגות רק בהמילים הנמצאות את כל רעיונותיהם ומחשבותיהם, בזה יתנו ללשוננו סוף־סוף גמישות". מהמילה גמישות יצר בן־יהודה גם את שם התואר "גמיש".

בעקבות השימוש במילה גמיש חידשו בסוף שנות ה–20 הרופאים האמריקאים אשר גולדשטיין, א.א. גולדין ומ.ל. הרברט, מייסדי הוצאת ספרים רפואית בעברית בניו יורק, מילים לועזיות נוספות שהסתיימו ב–able. במאמר שפירסם ב–1938 בכתב העת "הרופא העברי" סיפר הרברט שבעקבות חידושי המילים שלו ושל עמיתיו, החלו גם רופאים בארץ ישראל להשתמש במשקל זה כדי לחדש מילים נוספות: "הרחבנו לפני שנים אחדות את השימוש המוגבל אז בגזרה 'פעיל' להבעת האפשרות: חדיר, מסיס, שביר. לשמחתנו הננו מוצאים שבארץ ישראל כבר אינם בושים מלהשתמש בגזרה זו יותר. מצאנו את המילה הפיך ל'רעווערסיבל'".

בין המילים שנוצרו לאחר מכן בישראל — חלקן בשורות "ההגנה" — אפשר למנות את קריא (1938), יעיל (1939), דליק (1940), זמין (לכל המאוחר ב–1948), פגיע (לכל המאוחר ב–1950) ואכיל (לכל המאוחר ב–1951).

ב–1951 התכנסו חברי הוועדה ללשון העיתונות לדון במונח העברי למילה הלועזית vulnerable. נציג העיתון "דבר" אמר ש"משתמשים ב'פגיע', אבל רצויה מילה אחרת". נציג משרד החינוך אמר "שזו בעיה מקיפה, היינו קביעת משקל עברי שיביע את המושג של able– הלועזי". עלי איתן, נציג ועד הלשון ומזכיר הוועדה, אמר ש"המשקל 'פעיל' אינו פותר את בעיית able בכללה". אף על פי שהישיבה ננעלה ללא החלטה, ניכר שכבר אז היו מתנגדים לשימוש במשקל קטיל במשמעותו המוזכרת כאן.

ב–1957 הזהיר הלשונאי יצחק אבנרי ב"על המשמר" ש"אין להפריז במשקל פעיל", וקרא להשתמש בצירופים המקובלים בעברית לפנים. במקום "דליק", כתב, יש לומר "חומר הנדלק". אך הציבור לא השתכנע והוסיף לחדש מילים רבות במשקל זה כדי לתרגם מונחים לועזיים. כך חודשו בעברית המילים קליט, נגיש, ישים, קביל, נזיל, שפיט, עביר ועוד. וכך, ככל שמספר החידושים גדל, הפך המשקל קָטִיל מזוהה יותר ויותר עם משמעותו המודרנית, והוא ממשיך להזמין חידושים לשוניים נוספים עד היום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ