שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כולם רוצים להיכנס אליו, אבל מהו בעצם טְרַקְלִין?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ספת קטיפה אדומה
צילום: Peter Titmuss / Shutterstock
אילון גלעד
אילון גלעד

המילה טְרַקְלִין היתה עשויה להישאר מונח רומי נשכח, אלמלא כיכבה באחד המשלים המפורסמים ביותר בספרות חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתיכנס לטרקלין" (אבות ד', ט"ז). אך מהו טרקלין?

המילה היוונית העתיקה למספר שלוש היתה טְרִיס, והיא עדיין משמשת במילים לועזיות שחדרו לעברית — טְרִיאַתְלוֹן, טְרִיגוֹנוֹמֶטְרִיָּה, טְרִילוֹגְיָה וכו'. המילה היוונית למיטה או ספה היתה קְלִינֶה, וגם היא עשתה את דרכה אל העברית — במילים קְלִינִיקָה, קְלִינִי וּקְלִינַאי. שתי המילים האלה חברו יחד ויצרו את המילה טְרַקְלִין — כלומר שלוש ספות.

ומדוע דווקא שלוש? הסיבה לכך היא שבני המעמדות הגבוהים ביוון נהגו לאכול כשהם שרועים על ספות. ספות אלה היו ערוכות בצורת האות ח' סביב שולחן קטן, שעליו הוגש המזון. כה נפוץ היה הסידור הזה, עד שהמילה טְרִיקְלִינְיוֹן ("שלוש ספות") שימשה כמילה הרגילה לחדר אוכל ביוון העתיקה. גם את צורת האכילה הזאת אימצו הרומאים מהיוונים, ובאימפריה הרומית קראו לחדר האוכל triclinium.

חכמי המשנה, התנאים, חיו באימפריה הרומית, ואכלו גם הם על ספות הטרקלינים. זו הסיבה שבפסח "כולנו מסובין" — שרועים בנינוחות ולא אוכלים בישיבה כעבדים ומשרתים. כיוון שלחז"ל עצמם גם היו טרקלינים בבתים, הם מוזכרים פה ושם בספרות. בתלמוד, למשל, נכתב על תלמידיו של רבי אליעזר בן הורקנוס, שהגיעו לנחמו אחרי ששפחתו מתה: "כיוון שראה אותם עלה לעלייה ועלו אחריו. נכנס לאנפילון נכנסו אחריו. נכנס לטרקלין נכנסו אחריו" (ברכות ט"ז, ב').

על משל הטרקלין והעולם הבא חזרו יהודים לאורך כל הדורות, והוא גם יצר את הפתגם המוכר "התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין". אלא שבעוד שכולם הבינו את משמעותו המטאפורית של הטרקלין בפתגם — העולם הבא, או כל מטרה נכספת אחרת — נראה שמשמעותה המקורית של המילה נשכחה. רבני ימי הביניים, שלא ידעו לטינית ויוונית ובוודאי שלא הכירו את מנהגי האכילה הקדומים של היוונים, נאלצו לנחש מה היה אותו טרקלין. רש"י, במאה ה–11, כתב שטרקלין הוא "מין פלטין" — כלומר סוג של ארמון. הרמב"ם, במאה ה–12, פירש את המילה כ"היכל, אולם רחב ידיים"; ורבי עובדיה מברטנורא, במאה ה–15, קבע שמדובר ב"מקום מושב המלך". כל זה לא שינה הרבה, כיוון שממילא לא נהגו להשתמש במילה בשפת היום־יום.

עם תנועת ההשכלה במאה ה–19, החלו כותבים בעברית להשתמש במילה טרקלין במשמעות של "בניין מפואר" או "אולם". בהמשך המאה, יהודים משכילים החלו ללמוד יוונית ולטינית, וגילו מחדש את משמעותה המקורית של המילה. היה זה תזמון טוב עבור מחדשי השפה העברית בארץ ישראל, שהיו זקוקים למילים עבריות "חדשות" כדי לתאר בעזרתן את העולם המודרני. כחלק מתהליך זה החלה המילה טרקלין לשמש בראשית המאה ה–20 לתיאור מבני פאר, חדרי אוכל וגם חדרי מגורים. מבין כל המשמעויות הללו, התקבע השימוש במילה במשמעות של חדר מגורים, ככל הנראה בשל הצעתם של יהודה גור ויוסף קלוזנר, במילון שפירסמו ב–1903.

עם זאת, רוב הציבור עדיין דבק במילה אחרת — סָלוֹן היידית־צרפתית — וטרקלין נותרה בעיקר לתיאור חדרים אחרים, דמויי־סלון. ברכבת היה למשל "קרון־טרקלין", ובבתי מלון היו טרקליני אירוח. אלא שקרון הטרקלין הפסיק לבסוף לנסוע, והמילה האנגלית לוֹבִּי דחקה את השימוש בטרקלין מרוב המלונות. היום אפשר לאתר את טרקלין בעברית בתרגומים מסוימים של מונחים היסטוריים כגון Parlor ו–Drawing Room, וכמובן בשמות של בתי עסק שונים. טרקלינים של ממש נותרו בישראל בעיקר בנמל התעופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ