הבולמוס הלשוני שיצר עבורנו את השִׁדְרוּג

על אפם ועל חמתם של הלשונאים, בניין שִׁפְעֵל תרם לעברית שלל מילים שימושיות

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלפון נוקיה
אילון גלעד
אילון גלעד

בעברית בת־זמננו בניין שִׁפְעֵל מורה על משמעות של "עשייה מחדש" — מעין מקבילה לתחילית הלועזית re. משמעות זו באה לידי ביטוי מובהק בחידושי האקדמיה ללשון העברית מהשנים האחרונות: שִׁרְתּוּחַ — הרתחה מחדש (1989), שִׁתְחוּל — התחלה מחדש (1992), שִׁפְקוּק — פיקוק מחדש (2012) וְשִׁרְכּוּב — הרכבה מחדש (2014).

בניין שפעל היה למעשה בניין ארמי, שמשמעותו דומה למשמעות בניין הפעיל בעברית. בהשפעת הארמית הופיעו בלשון חז"ל פעלים שימושיים במשקל זה, שחלקם — שִׁכְלֵל, שִׁעְבֵּד ושִׁחְרֵר — משמשים אותנו עד היום. בסוף המאה ה–19 היו בעברית רק מילים ספורות במשקל זה. התעוררות השפה עוררה צורך במילים חדשות, וב–1896 הציע יוסף קלוזנר שמשקל זה ישמש ליצירתן. כדוגמה, הוא חידש את המילה שִׁמְהֵר, שמשמעותה נועדה להיות כמו "האיץ", אך המילה לא נקלטה.

המצב השתנה באמצע המאה ה–20. ועדת מונחי הכימיה של ועד הלשון חידשה את המונח שִׁחְלוּף כתרגום של rearrangement ב–1939, אם כי ללא שימוש רב. ב–1944 חידש דניאל לייבל, עורך בעיתון "דבר", את הפועל שִׁקֵּם ואת שם העצם שִׁקּוּם כתחליף לרקונסטרוקציה. מילים אלה זכו לשימוש רב בכתבות על שיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה הופיעה גם המילה שִׁחְזוּר — גם היא כתרגום של רקונסטרוקציה — אבל בתחום הארכיאולוגיה. ב–1949 חודשה המילה שִׁזְרוּע בפקולטה לחקלאות ברחובות, ובמקביל, חידש שר החוץ משה שרת את הפועל שִׁכְפֵּל. בשלב הזה, לשִׁפְעֵל לא היתה עדיין משמעות של "עשייה מחדש", ולכל היותר שימשה הצורה הזאת כאמצעי ליצירת פעלים חדשים.

דוברי העברית, שידעו שפות אירופיות והיו רגילים לתחילית re, הרגישו צורך בחלופה עברית עבורה. ב–1950 הציע כותב שזוהה כ"אבץ" בעיתון "דבר" שהעברית תאמץ את התחילית תוּ לצורך עניין זה. "Re פירושו עוד, שוב. וכך גם משמעה של תו", כתב בטור "עברית כהלכה". "'עוד' בארמית: תוב, כ'שוב' העברית. בתלמוד קיצרו את הביטוי לתו. אנו משתמשים מכבר במילה זו: 'ותו לא'. 'תוּ' — מילה בת שתי אותיות, בעלת הברה אחת, נוחה לביטוי ומתאימה למילת־צרף".

את הצעתו דחה הבלשן אהרן בר־אדון באותו מדור כמה ימים אחר כך. הוא הציע הצעה משלו לחלופה ל–re: "יש להרחיב את השימוש בבניין 'שפעל'". והוא לא היחיד שחשב כך. באותה שנה, הציעו גם עורכי כתב העת הרפואי האמריקאי "הרופא העברי" להשתמש בבניין זה. אך לא כולם היו חסידים של ה"בולמוס של שפעל", כפי שהגדיר את העניין הלשונאי יצחק אבינרי בעיתון "על המשמר". "חידושים יתרים ללא צורך — יש שנזקם מרובה לא פחות משיבושים", הזהיר במדורו, "יד הלשון". "אילו זכינו והסתפקנו לעניין רקונסטרוקציה בפעל קומם (והשם קימום) כי אז הסתפקנו בו — כשאר אומה ולשון — לא רק לעניין רקונסטרוקציה כלכלית, כי אם גם לרקונסטרוקציה ארכיאולוגית (של בניינים עתיקים וכד'). עכשיו שלא זכינו, ו'שיקום' משונה בא לעולמנו, שוב אין ה'שיקום' מספיק, ומוסיפים עליו 'שחזור', כלומר: מוסיפים חטא על פשע". אבל הציבור לא התרגש מאזהרותיו, ובשנים הבאות החלו להופיע בעיתונים גם המילים שִׁכְתֵּב וְשִׁעֲתּוּק.

ב–1961 הציע זאב שרף, הממונה על הכנסות המדינה באוצר, להחליף את המונחים רידירוג וריתשבוץ, שהיו בכותרות באותם ימים בשל רפורמה ממשלתית מקיפה, במילה שִׁדְרוּג. המזכיר המדעי של האקדמיה, מאיר מדן, השיב לו כי "בניין 'שפעל', כלומר צורת הפועל בתוספת התחילית 'ש', אינו מביע בשום פנים את החזרה וההישנות ולא את מה שמביע re הלטיני והאנגלי. בניין שפעל אינו אלא צורה אחרת של בניין הפעיל". שנה אחר כך אישרה מליאת האקדמיה את המונחים "דירוג מחדש" ו"חידוש הדירוג" שעליהם החליטה הוועדה למונחי מינהל ציבורי כמה חודשים קודם לכן.

באותה שנה כתב אחד מקוראי "דבר" מכתב למערכת: "תמהתי לכותרת משונה שהופיעה ב'דבר' בשם רה־דירוג. הכוונה היתה לדירוג־מחדש. הרי ניתן, לדעתי, להשתמש בצורה של שפעל ולומר שדרוג; כמו שכתוב כאשר הכוונה היא לכתיבה מחדש (באנגלית — rewriting)". יצחק פרץ, מחבר הטור "עברית כהלכה" בעיתון, השיב לו: "מניין שמשקל שפעל מציין 'פעולה מחדש'? מהי משמעותם של הפעלים: שעבד, שכנע, שכלל, שכפל? כלום יש בהם משום המושג של חידוש?"

נכון, לא כל מילה בבניין שפעל מורה על חידוש. למילה שִׁנּוּעַ, למשל, אין שום קשר ל–re הלועזית. אבל המילים שִׁקּוּם, שִׁחְזוּר, שִׁכְתּוּב ואחרות צרבו את משמעות החידוש בתודעה הלשונית של הדוברים, וכך אומצה בחום גם המילה שִׁדְרוּג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ