כיצד זכינו בצִיּוֹנוּת?

זו אומה? זה לאום? אולי זה בכלל עם? כיצד התאגדו היהודים דווקא סביב "ציונות"

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אילון גלעד
אילון גלעד

בעברית בת־זמננו לְאֻמִּיּוּת יהודית נקראת צִיּוֹנוּת. הסיבה לכך טמונה בנסיבות המיוחדות שבהן היה שרוי העם היהודי כשאימץ את השיח הלאומי במאה ה–19. מכיוון שחשיבה לאומית מושרשת כל־כך באופן החשיבה שלנו, אנו מתקשים לתפוס את אופן החשיבה שקדם לו. כדי להבהיר את השינוי הזה מוטב להתמקד בשינויים הדקים שחלו בארבע מילים: עַם, גּוֹי, לְאֹם וְאֻמָּה.

עַם היא הנפוצה מבין הארבע — היא המילה השכיחה במקרא לאפיון קבוצה גדולה של אנשים, בין אם מדובר בתושבי עיר (בראשית י"ט, ד'), קבוצת לוחמים (שמואל א' י"א, י"א) או קבוצה אתנית (עמוס א', ה').

הרצל נואם בקונגרס הציוני השישי בבזל, 1903צילום: גטי אימג'ס

המילה גּוֹי פחות נפוצה במקרא ומוגבלת יותר בשימוש. היא משמשת לתיאור קבוצה של אנשים בעלי מוצא ומנהגים משותפים (ישעיהו ב', ד'). בעוד שבמקרא המילה משמשת לעם ישראל כמו גם לעמים אחרים, בלשון חז"ל המילה כבר יוחדה ללא־יהודים. כך היא משמשת עד ימינו.

לְאֹם היא מילה נרדפת ספרותית ונדירה לְגּוֹי (בראשית כ"ה, כ"ה), ואילו אֻמָּה מורה גם היא על קבוצה של אנשים, אך נדירה יותר (בראשית כ"ה, ג'). שתי המילים הללו הוסיפו לשמש בעברית כמילים נרדפות מליציות ל"עם" החל מלשון חז"ל. כיום אומה ולאום מוסיפות להיות מילים נרדפות, אך קיימת הבחנה ביניהן לבין המילה עם. כיצד נוצרה הבחנה זו?

כשסופרי ההשכלה ניסו לתרגם את האידיאולוגיה הלאומנית, שהופיעה — לפחות כתיאוריה מפותחת — בגרמניה בסוף המאה ה–18, הם היו זקוקים למילים שיבחינו בין Volk ו–Nation. את Volk תירגמו כ"עם", ואילו את Nation תירגמו סופרים אחדים למילה "אומה", ואילו אחרים — ל"לאום". המילים הללו דומות, אך שונות. ל–Volk, לעם, יש משמעות אתנית — קבוצה של אנשים שנתפשת כמשפחה מורחבת בעלת מנהגים ושפה משותפים; לעומת זאת, Nation, והמלים המתרגמות אותה ללאום ולאומה, מתארות אזרחים במדינת לאום קיימת או פוטנציאלית.

יהודים לא התאימו להגדרה של Nation, ולכן מיטב האינטלקטואלים של המאה ה–19 עסקו בשאלה מהם יהודים וכיצד עליהם להשתלב במפת אירופה שהחלה להתחלק לפי קווים לאומיים. בארצות אחדות יהודים נתפסו כחלק אינטגרלי מהלאום, ואילו במקומות אחרים הם נתפסו כגוף זר — כלאום חסר־מולדת. במקביל הועלו הצעות שונות לגבי פתרון "בעיית היהודים", כפי שהיא כונתה. יהודים רבים אימצו את הלאומיות של ארצם בחדווה, אך רבים אחרים הרגישו לא בנוח עם זניחת עמם וראו את העם היהודי כלאום בפני עצמו.

יהודים אירופאים רבים התארגנו בקבוצות יהודיות כדוגמת הבונד, אך מיעוט קטן האמין שעתיד לאומי יכול להיות ליהודים רק במולדתם ההיסטורית — ארץ ישראל. בשנות ה–80 של המאה ה–19 הוקמו קבוצות קטנות של פעילים למטרה זו. באופן קולקטיבי, הם נקראו "חובבי ציון", כלומר אוהבי ארץ ישראל. ב–1890 תירגם האינטלקטואל היהודי־וינאי נתן בירנבוים את המונח הזה לגרמנית, וקרא לתנועה הצעירה הזאת Zionismus. שם זה תורגם מאוחר יותר לעברית בשם צִיּוֹנוּת.

הציון שבשמות אלה מתייחס לארץ ישראל כולה, אך בעבר שימשה ציון שם נרדף לעיר ירושלים — ולפני כן לאקרופוליס של ירושלים בתקופה הקדם־ישראלית. היה זה האזור שייקרא אחר כך "עיר דוד", כפי שניתן ללמוד מספר שמואל ב': "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד" (ה', ז').

צילום: אריאל שליט / אי-פי

שאלת המקור של צִיּוֹן העסיקה חוקרים רבים זה יותר ממאה שנים, והסכמה — אין. בעבר ניסו לחפש לשם זה הסבר בשפות שאינן שמיות. בהצעות שהעלו חוקרים היו המילה מהשפה החורית שֵיַה ("מים"), והמילה מהשפה העילמית צִיַּם ("מקדש"). הצעות אלה כבר אינן מקובלות, ורוב החוקרים מאמינים שמדובר במילה שמית. אך מהו פירושה?

על פי סברה אחת, צִיּוֹן פירושה "מקום מבוצר", והיא גזורה מהשורש צו"ן, המוכר בערבית ובגעז (שפה שמית אפריקאית) במשמעות "הגנה". הבעיה היא שבעברית ובשפות הכנעניות הקרובות לה אין כל תיעוד לשורש זה. אפשרות אחרת היא שציון גזורה מהשורש צי"ן, שמוכר במקרא במילים לאבנים המשמשות לסימון — למשל: צִיֻּנִים (ירמיהו ל"א, כ'), צִיּוּן (יחזקאל ל"ט, ט"ו) והַצִּיּוּן (מלכים ב' כ"ד, י"ז). ייתכן, אם כן, שציון נקראת על שם מונומנט קדום שניצב במקום.

על צמד האפשרויות האלו מאפילה בעיה אחת: המשקל קִטּוֹל נדיר ביותר בשמות מקומות, ולכן רוב החוקרים מעדיפים לראות בציון מילה הגזורה מהשורש צי"י בתוספת "ון" — סיומת המוכרת משמות מקומות רבים, כמו צידון וחברון. השורש צי"י, המתועד בעברית ובשפות שמיות רבות אחרות, מורה על יובש: "וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא" (יחזקאל י"ט, י"ג). אם כך, נראה שפירוש השם ציון הוא "מקום צחיח". אפשרות זו משונה למדי, בשל הקירבה של ציון — ירושלים — למעיין הגיחון. אך ייתכן שהשם הורה בעבר על האזור המדברי הגובל בציון, ורק בתקופה מאוחרת יוחד לבירת האזור — ירושלים. אולי.

אפשרות נוספת היא שהשם ציון נגזר משמן של חיות שחיו באזור, ומכונות במקרא ציים, למשל: "וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים" (ישעיהו י"ג, כ"א). על פי סברה אחת מדובר בחתולים, אבל האמת היא שאיש לא יודע מה הם היו. נראה שלפחות לעת עתה, לא נוכל לקבוע מפורשות את מקור השם ציון.

במחצית הראשונה של המאה ה–20 הכל השתנה. יהודי אירופה — אלה שאימצו את הלאומיות של ארצם, אלה שהתארגנו בארגונים יהודיים וגם אלה שדחו את הלאומנות ונשארו נטועים ביהדות המסורתית — נספו בשואה. לעומת זאת, התנועה הציונית השיגה את מטרתה והקימה מדינת לאום יהודית בארץ ישראל, שאליה עלו עם הקמתה גם יהודי העולם הערבי. מאז 1948 היתה הציונות — האמונה שעל ישראל להיות מדינת לאום יהודית — קונסנזוס כמעט מוחלט בקרב האזרחים היהודים של המדינה. ולמעט קבוצה קטנה של אינטלקטואלים, המכנים את עצמם "פוסט־ציונים" מאז תחילת שנות ה–90, אידיאולוגיה זו מוסיפה להיות בקונסנזוס כמעט מוחלט גם ביום העצמאות ה–69 למדינת ישראל.

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"