איך שיבוש של רש"י הוליד את בתי הקזינו

אחרי המלחמה שיצרה את ההתערבויות, מתיחה תמימה הובילה לייסוד ההימורים

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קזינו בארה"ב
קזינו בארה"בצילום: Wayne Parry/אי־פי
אילון גלעד
אילון גלעד

הִמּוּר וְהִתְעָרְבוּת הם מונחים קרובים אך לא זהים. הימור הוא השקעה של משאבים במטרה לזכות ברווחים כשהתוצאה בלתי ידועה, ובמידה רבה אקראית, בפרט כשמדובר במשחקי מזל. התערבות, לעומת זאת, היא הסכם בין שני צדדים או יותר לבצע פעולה, לרוב תשלום, אם אחד מהם ענה תשובה שגויה לשאלה עובדתית או במידה שהתחזית שלו לגבי אירוע עתידי לא התממשה, ובלבד שאחד האחרים צדק. את שתי המילים הללו אנחנו חייבים לרש"י ולפירושו לסיפור על התערבות בתלמוד הבבלי.

"מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה: אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל ייטול 400 זוז" (שבת ל"א, א'). על פי הכתוב הלך אחד מהשניים והטריד את הלל הזקן בשאלות מטופשות במהלך ההכנות לערב שבת. למרות ההצקות החוזרות, הלל לא התעצבן והשיב על השאלות ברצינות ובנועם. המטריד איבד לבסוף את קור רוחו וסיפר להלל שאיבד בגללו 400 זוז. על כך ענה הלל: "הוי זהיר ברוחך. כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז והלל לא יקפיד".

המילה "התערבות" לא מופיעה בסיפור הזה, ובמקומה נכתב כי השניים "המרו זה את זה". קורא בן זמננו ודאי יקרא את הפועל הזה הִמְּרוּ ויבין את הדברים כאילו נכתב שהם הימרו זה עם זה. אלא שהשורש המ"ר לא היה קיים באותם ימים. הפועל הזה גזור כנראה מהשורש מר"י בבניין הפעיל: הִמְרוּ, כמו בביטוי "המרו את פיו" — המרידו זה את זה.

כאן נכנס רש"י לסיפור: בפירושו לסיפור הזה הוא כתב ש"המרו" פירושה "נתערבו כמו שממרין את היונים דסנהדרין". כלומר על פי הפירוש של רש"י, הפועל "המרו" הוא אכן מהשורש מר"י בבניין הפעיל, הִמְרוּ, אך פירושו כפירוש המילה "התערבו" בימינו. עולה מדבריו שאת העובדה שקיים פועל כזה ביסס על הצירוף "ממרין את היונים" שבמסכת סנהדרין. כלומר, שלדידו הצירוף הזה פירושו "מתערבים על יונים", אבל בפירוש שלו למסכת סנהדרין הוא כותב שהצירוף הזה פירושו "מרגיזים אותן (את היונים) זה על זה להילחם". בכל אופן, הפירוש הזה של רש"י למילה הוא שנתן לפועל "המר" את המשמעות "התערבות" והיא מופיעה פה ושם בכתבי רבנים, למשל בשולחן ערוך: "מי שנדר או שנשבע שלא יצחק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו וכן אסור להמרות עם חברו" (יורה דעה רי"ז, מ"ח).

כפי שראינו, רש"י משתמש בפועל "נתערבו" כדי להסביר את הפועל "המרו". כלומר, רש"י משתמש בפועל "התערב" כפי שאנחנו משתמשים בו היום. ככל הנראה הוא הראשון לעשות זאת. גם את הפועל הזה יצר רש"י על פי פרשנות, שגויה כנראה, ובמקרה זה פרשנות של הפסוק: "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם" (מלכים ב' י"ח, כ"ג). מקריאת הפרק עולה שרבשקה, נציג מלך אשור, ביקש — או יותר נכון דרש — מחזקיהו מלך יהודה "להתערב" עם מלכו, כלומר להצטרף אליו ובתמורה הוא ייתן לו 2,000 סוסים אם יש לו מספיק רוכבים להושיב עליהם. אבל משום מה רש"י פירש את הדברים כסוג של התערבות: "בוא נתערב שאין לך 2,000 רוכבים. אם יש לך, אתן לך 2,000 סוסים". על פי פרשנות זו והשימוש בפועל הזה בפירוש לסיפור ההתערבות התלמודי נולד הפועל "התערב" שאנחנו מכירים היום.

סופרי ההשכלה התחילו להשתמש בפועל "התערב" באופן זה בעקבות רש"י כבר מסוף המאה ה–18 ולכל אורך המאה ה–19. לצד המילה הזאת, היו סופרים ועיתונאים שהשתמשו במילה "התחרות" במשמעות "התערבות" אבל המילה הזאת התייחדה בסופו של דבר למשמעות אחרת ושימוש כזה פסק בהדרגה. בשנות ה–70 של המאה ה–19 התחילו להשתמש לעניין זה גם בפועל "המרו" עם שם הפעולה הֲמָרָה, הַמְרָאָה או הַמְרָיָה. אבל בדיבור העברי החי בארץ ישראל נקלט הפועל הזה לא כפועל מהשורש מר"י בבניין הפעיל כפי שהיה בראשונה אלא כפועל מהשורש המ"ר בבניין פיעל וכך נולדה המילה הִמּוּר. המילה הזאת מופיעה בעיתון "הארץ" החל מאמצע שנות ה–20 של המאה הקודמת ואחר כך גם בעיתונים האחרים.

בשנות ה–40 הבחינו שומרי הסף של הדקדוק העברי ב"שגיאה" הזאת והחלו מתבטאים נגדה בכתב. שאול פרלמוטר העיר על הטעות מעל דפי "הארץ" במאי 1944: "הכותב בחשבו ש'המרו' בא מהשורש 'המר' מבניין השלמים בבניין פיעל ומתוך הכל יצא לו 'מהמרים' בינוני פיעל כמו מדבר — מדברים. ולא היא". שלוש שנים אחר כך נדרש לכך גם יצחק אבינרי "כסבור הייתי ש'הימור' זה כבר עבר ובטל מן העולם, והנה ראיתי שעדיין מוסיפים לדשדש בו", כתב בטורו בעיתון "על המשמר". אפילו עשור אחר כך, ב–1957, הביע ניסן ברגגרין מורת רוח מהמילה הזאת במאמר קצר שפירסם ב"לשוננו לעם": "מכל מה שראינו למעלה מתברר, שאין פועל המר בפיעל: הימרתי, מהמר, הימור, הימורים. המילונים אינם מביאים אלא הַמְרֵה, להמרות, הַמְרָאָה, הַמְרָיָה, ולא הם ולא טובי הסופרים הכשירו את הטעות של הַמֵּר. לפיכך אי אפשר לומר על כך 'שבשתא כיון דעל על', ועל עורכי העיתונים החובה מוטלת לשרש שיבוש זה".

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"