בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המילה

תכף נרחיב על הנושא

דקה ושמונה שניות של מופרכות טלוויזיונית הן המובן מאליו של הטלוויזיה המסחרית

113תגובות

צריך רק להגיע איכשהו לסרטון הזה, לא יותר. ללחוץ על ה–PLAY ולהביט. זה אמנם קרה בסוף השנה שעברה, וצף שוב השבוע ברשתות החברתיות, אבל זה לא חשוב. מה שחשוב זה הדקה ושמונה שניות האלה שנחשפות מול העיניים. באופן עקרוני הן לא אמורות להפתיע - אתה כבר מורגל בקטעי טלוויזיה מביכים, בעיקר מתוכניות בוקר - אבל באופן מעשי הגוף שלך מסרב להאמין. המבוכה הופכת לצחוק, שמוחלף במבוכה, שהופכת לצחוק. רק דקה ושמונה שניות, אבל תחושה של אינסוף. קשה להסביר מה בדיוק יש בסרטון שהופך עוד רגע מביך למטאפורת־על. אולי זו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו