בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המילה

אני עושה יוגה משמע אני קיים

בתקופה שבה המושג “אני” מאבד מערכו אנו נאלצים למצוא “אני” במסך הטלוויזיה

18תגובות

הבעיה קשורה לחוסר הביטחון של ה”אני” בקיומו. הבעיה קשורה לשאלות שלא נשאלות. למשל: מאין עולה מחשבה אל המודעות? למה דווקא מחשבה מסוימת עלתה ולא מחשבה אחרת? מדוע אני מקבל בעלות על מחשבה למרות שלא אני ייבאתי אותה? לא רק מחשבות, גם רגשות: האם הדבר הזה שאני מרגיש שייך לי? האם זה רגש קולקטיבי שנכפה עלי? האם אני מרגיש רגש מסוים כי אני מצווה להרגיש אותו? האם הרגש בתצורתו הנוכחית הוא יצר שעודן על ידי החברה ללא ידיעתי וללא אישורי? האם נמנעה ממני התענגות גדולה יותר? לא רק מחשבות ורגשות, גם פעולות:...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו