מה אמור לעשות הישראלי הרציונלי?

אנחנו חייבים להבין שאנחנו כלי פסיבי בשעשועון אכזר, בתוכנית ריאליטי מקאברית שמבוימת מישראל ומשודרת בעולם כולו, ולדרוש מהמדינה שתפסיק לשחק על חיינו

אלון עידן
אלון עידן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון עידן
אלון עידן

האדם הרציונלי לא אמור לשאול את עצמו את השאלה אם מדובר בספין. האדם הרציונלי לא אמור להעביר שנות חיים בתהייה מתמשכת ביחס לקשר שבין מותו האופציונלי לבחירות בארצות הברית. האדם הרציונלי לא אמור לעסוק באופן יומיומי בניתוח טקסטים, וג’סטות ומימיקות ורמיזות של אנשים בעלי כוח, כדי להבין אם חייו עומדים להסתיים בקרוב. האדם הרציונלי לא אמור לחיות במקום שמניח שחייו הם רק אופציה, ולכן ניתן להותיר אותו תחת מעטה קבוע של חרדה קיומית.

לאדם הרציונלי אין כלים לפתור את השאלה אם מדובר בספין. האדם הרציונלי מבין שכדי לדעת אם מדובר בספין, הוא זקוק לגישה אל תוך התודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, או של שר הביטחון אהוד ברק. אבל לאדם הרציונלי לא תתאפשר גישה כזאת, ולכן אין לו דרך אמיתית להכריע בסוגיה אם הולכים להפציץ באיראן, או שבעצם רוצים לגרום לעולם החיצוני להאמין שהולכים להפציץ באיראן.

ברק ונתניהוצילום: אמיל סלמן

האדם הרציונלי לא אמור לעסוק בשאלת הספין, אבל הוא כן אמור להפנים את העובדה שהוא הפך חלק מתוכנית ריאליטי מקאברית שמבוימת ממרכז היקום - ישראל - ומשודרת בעולם כולו; האדם הרציונלי כן אמור להבין שחייו כאזרח במדינת ישראל הפכו סוג של בלון ניסוי; שהוא הפך חלק מקבוצת מיקוד ענקית, שמנהלת ויכוח בינה לבין עצמה, כשבמקביל, מעברו של קיר המראות החד־כיווני, יושבים שני אנשים, שעושים שימוש אינסטרומנטלי בחרדה שלו, כדי לטעת חרדה בעולם כולו.

האדם הרציונלי לא יכול לפתור את השאלה אם מדובר בספין, אבל הוא חייב להבין שיש שתי אפשרויות: או שהוא חלק מספין, כלומר כלי שנעשה בו שימוש; או שיש סיכוי לא רע שימות בקרוב. שתי אפשרויות רעות. ולמרות שנדמה כי האפשרות שימות היא האפשרות השלילית היחידה, האדם הרציונלי חייב לעסוק בשאלה אם הוא מוכן להיות חלק מספין; אם הוא מוכן להיות כלי פסיבי, שניתן לטעת בו פחדים וחרדות כחלק ממשחק מתמשך עם העולם.

האדם הרציונלי חייב להבהיר - קודם לעצמו ובהמשך לעורכי הריאליטי - שמתחת לחיי היומיום, שנדמים נורמליים ונוחים יחסית, רוחשת כל העת חרדה אמיתית, שלא מאפשרת לו לחיות כפי שראוי לחיות. והאדם הרציונלי חייב להתעקש שהחרדה הזאת אינה מקובלת עליו כמצב קבע, ושמנת הכדורים הפסיכיאטריים שמולעטת עליו ללא שאובחן כראוי, אינה לגיטימית.

האדם הרציונלי חייב להבהיר את עמדתו; לומר בקול ברור ששאלת איראן אינה רק שאלה של גרעין, אלא שאלה של מקומו כאזרח במדינה. האדם הרציונלי צריך לדרוש מהמדינה להפסיק לשחק בחייו, גם אם קיימת מטרת־על לכאורה שאמורה להצילו מחורבן. האדם הרציונלי חייב להבין שעצם הפיכתו לכלי משחק היא חורבן. האדם הרציונלי מחויב להבהיר לאנשים בעלי הכוח שחייו אינם כלי של איש, שחייו הם מטרה ולא אמצעי. שחיים בכלל הם לעולם מטרה ולא אמצעי.

האדם הרציונלי לא אמור לשבת בבית בשקט ולחכות לרגע שבו טיל ייפול או לא ייפול על ראשו. הוא אמור לקחת חלק פעיל ומשמעותי בהחלטה אם חייו יימשכו או לא. הוא לא אמור לסמוך על שיקול דעתם של שני אנשים, שהמשך חייהם וחיי משפחותיהם מובטחים בכל מקרה. האדם הרציונלי חייב להילחם על חייו בכל דרך שעומדת לרשותו; או לחלופין לעזוב את הארץ ולחזור בתקופה הגיונית יותר.

זה מה שאמור לעשות האדם הרציונלי. זה מה שאמור לעשות אדם שלא גדל במדינת חרדה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ