בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המילה

איש השנה – קטעים איתו

האיש שמספר קטע וצוחק בעצמו יודע שהקטע הוא לא ממש קטע. אבל אין לו ברירה

59תגובות

איש השנה הוא זה שמספר קטע וצוחק בעצמו. הוא אומר לך, “אחי, אתה חייב לשמוע קטע”, ואתה, שלא באמת חייב לשמוע קטע, כבר יודע שאתה עומד לשמוע קטע. ואז האיש שמספר קטע וצוחק בעצמו, מתחיל להשמיע לך את הקטע. ואתה, שמקשיב לקטע, מבין כבר במהלך הקטע שזה לא ממש קטע. ולמרות שאתה מהנהן לאורך הקטע, ומחייך במקומות הכי נכונים בקטע - אתה מבין שהולך להיות קטע לא נעים בעוד כמה שניות, כשיסתיים הקטע. אלא שאז מסתיים הקטע והאיש שסיפר את הקטע מתחיל לצחוק בעצמו מהקטע. הוא כל כך מרוצה מהקטע, ומהעובדה ש”עלה” על הקטע, ומהאופן שבו סיפר את הקטע, שאין לו אפשרות אלא לצחוק בעצמו מהקטע.

האיש שמספר לך קטע וצוחק בעצמו אולי רוצה לאותת לך שגם אתה אמור לצחוק עכשיו. יכול להיות שהוא למד מכל מיני תוכניות בטלוויזיה - “מועדון לילה”, “צחוק מעבודה” - שקטע הוא אף פעם לא קטע, בלי שזה שסיפר את הקטע יתחיל לצחוק בדיוק ברגע שבו הקטע אמור להיות קטע. ויכול גם להיות שהאיש שמספר קטע וצוחק בעצמו יודע שהקטע הוא לא ממש קטע, וכדי למנוע את הקטע של המבוכה, אין לו ברירה אלא לצחוק בעצמו מהקטע. ויכול גם להיות שהאיש שמספר קטע וצוחק בעצמו הוא בכלל שני אנשים - אחד שמספר את הקטע ואחד ששומע את הקטע. ובכל פעם שהאיש שמספר את הקטע מסיים לספר את הקטע, האיש ששומע את הקטע מופתע מחדש מהקטע ומתחיל לצחוק.

אייל לנדסמן

יכולים להיות הרבה דברים, אבל דבר אחד בטוח: האיש שמספר לך קטע וצוחק בעצמו הוא גם האיש שבטוח שזה קרה. וכשאתה שואל אותו למה הוא בטוח שזה קרה - כי אתה ממש לא בטוח שזה קרה - הוא עונה בפשטות ש”היה באינטרנט”. וכשהוא אומר לך “היה באינטרנט” הוא מתמלא כולו גאווה וביטחון, חש לפתע מעין עליונות של מנצח, כמו ניצל את גורם ההפתעה כדי להמם אותך. ואחר כך, כשאתה מטיל ספק בממצאים, ומעלה תהיות ביחס לראיות, האיש שבטוח שזה קרה כי זה “היה באינטרנט”, מסביר לך שלא סתם ש”היה באינטרנט”, אלא ש”מישהו רשם על זה כתבה גדולה באינטרנט”, והרי אם מישהו רושם על זה כתבה גדולה באינטרנט - ולא, למשל, כותב אותה - אז בטוח שזה קרה.

וכשהאיש שבטוח שזה קרה כי “היה באינטרנט” מדבר איתך, אינך יכול שלא להיזכר באבותיו הקדמוניים, שהיו אף הם תמיד בטוחים באינפורמציה המסעירה שכעת חשפו בפניך, כי עובדה - “היה בעיתון” ‏(“מישהו רשם כתבה גדולה בעיתון”‏), או “היה בטלוויזיה” ‏(“מישהו דיבר בטלוויזיה”‏).

והאיש שמספר לך בדיחה וצוחק בעצמו, ובטוח שזה קרה כי “היה באינטרנט”, הוא משום מה גם אותו אחד שחושב שהיה פצצה. וכשאתה מנסה להבין מה בדיוק היה פצצה, הוא מתעקש שהכל פצצה. הסרט? פצצה! והמשחק? פצצה! וההיא? פצצה! והפצצה? פצצה!

והאיש שחושב שהכל פצצה, הרי חשב עד לא מזמן שהכל ענק. ולפני שחשב שהכל ענק, חשב שהכל גן עדן. ולפני שחשב שהכל גן עדן, חשב שהכל דבש. ולפני שחשב שהכל דבש, חשב שפה זה אמריקה.

וככל שחולף הזמן, אינך יכול שלא להבחין שיותר ויותר אנשים מספרים קטע וצוחקים בעצמם. ויותר ויותר אנשים בטוחים שזה קרה כי “מישהו רשם על זה כתבה באינטרנט”. ויותר ויותר אנשים חושבים שבסך הכל אין מה להתלונן, הכל פצצה. באמת, מילה בסלע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו