בתי האבות הסיעודיים מביישים את יושביהם

בבתי אבות סיעודיים בישראל לא מקפידים על רחצה של קשישים על ידי בני מינם. האם מחסור בכוח אדם ובלבול בתקנות מצדיקים פגיעה בכבוד האדם?

טל לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל לאור

קשישים סיעודיים רבים, תשושים בגופם אך לא בדעתם, החיים בבתי אבות סיעודיים בארץ, מתקלחים מדי יום ‏(או יומיים - משרד הבריאות מאשר תקן לרחיצת גוף פעם ב–48 שעות‏) לא על ידי בני מינם. “ביקשתי כמה פעמים מהצוות שאשה תקלח אותי”, אומרת שרה ‏(שם בדוי‏), קשישה חביבה וצלולה בת 90, המתגוררת בבית האבות “עמל סיעודית” בשרון, “ואמרו לי שלא תמיד יש אפשרות כזו, כי יש מחסור בכוח אדם מתאים. אין לי כוח להתלונן ולעשות מלחמות, אבל אני לא חושבת שזה יפה. זה לא נעים לי שגבר זר מקלח אותי ונוגע בי באזורים הצנועים שלי. גם אם אנחנו זקנים זה לא אומר שזה לא מפריע”, היא נאנחת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ