חוסייני, אני וירושלים הגדולה מדי

כבר ב–1987 הסכימו משה עמירב — אז איש ליכוד, ופייסל 
חוסייני — אז בכיר באש"ף, על תוכנית לחלוקתה של ירושלים 
לשתי ערי בירה נפרדות. שמיר דחה את התוכנית על הסף וגם 
ברק לא קיבל אותה. אולי הגיעה העת להחיות אותה?

משה עמירב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה עמירב

בימים שבהם שוב עולה סוגיית ירושלים והר הבית לסדר היום הפוליטי, אני מבקש לספר על הצעה מעניינת שהעלה בזמנו פייסל חוסייני: לא חלוקת העיר, אלא שותפות בה.

חוסייני התנגד ל"חלוקתה של ירושלים" כמושג פוליטי פשטני שבו משתמשים כיום ישראלים ופלסטינים. ובהסכם סודי, ראשון מסוגו, בשנת 1987 בין שנינו, אני — איש מרכז הליכוד, והוא — איש אש"ף בכיר, הצענו לחלק את המטרופולין הגדולה הדו־לאומית הנקראת ירושלים, על כל שכונותיה, הישראליות, ובהן כ–500,000 תושבים, והערביות, ובהן כ–300,000 תושבים. המרחב הזה הנקרא היום ירושלים, כ–130 קמ"ר — גדול יותר מפריז. את העיר העתיקה (1 קמ"ר) נשאיר שלמה, משותפת ומאוחדת. לגבי מעמדו של הר הבית הסכמנו על נוסחה שקראנו לה "ריבונות האל", משמע ללא דגל וללא ריבונות בהר הבית. הווקף המוסלמי ינהל את המקום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ