הסיפור הקפקאי של הנערה מחברון

לימודיה של אומנייה אבו עלאן באוניברסיטת בן־גוריון הופסקו לאחר שלא ניתן לה אישור שהייה בישראל. הסטודנטים הישראלים סירבו לסייע

שקד אורבך
שקד אורבך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבו עלאן
אבו עלאן. בין הפטיש לסדןצילום: קפאא אבו עלאן

אומנייה אבו עלאן גדלה בחברון, אך כשהיתה בת שבע עקרו בני משפחתה לכסייפה שליד ערד, בעקבות סכסוך משפחות ואיומים על חייהם. "המעבר לכסייפה היה קשה. לא היה לנו כסף, לא היה לנו כלום", היא מספרת. למשפחה לא היה אישור שהייה קבוע בישראל ומשרד החינוך הנפיק לה מספר זהות מיוחד ללימודיה. אבו עלאן סיימה את התיכון, אלא שאז החל מבצע צוק איתן וישראל החזירה אותה ואת משפחתה לרשות. אבו עלאן ניסתה להתקבל לאוניברסיטאות בחברון ובירדן, אולם גילתה כי הן לא מכירות בתעודת הבגרות הישראלית שלה. לדבריה, מספר הזהות שרשום בתעודת הבגרות שלה הוא ישראלי, בעוד שהיא מזדהה במספר זהות פלסטיני.

אבו עלאן החליטה לנסות את הדרך ההפוכה, וביקשה להתקבל לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "נתנו לי אישור שהייה בישראל על מספר הזהות הפלסטיני, אבל לא קיבלו אותי לאוניברסיטה כי תעודת הבגרות שלי לא תואמת אותו, ואין לי תעודת זהות ישראלית". לאחר הליך ביורוקרטי במשרד החינוך, הצליחה האוניברסיטה לקלוט אותה במחלקה ללימוד מערכות בריאות. אבל צרותיה לא תמו, כעבור סמסטר אחד לא חידש לה המינהל האזרחי את אישור השהייה בישראל והאוניברסיטה נאלצה לבטל את לימודיה. "היא היתה תקועה בין הפטיש לסדן", אומר ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות, פרופ' נדב דוידוביץ', שגם חבר בארגון רופאים לזכויות אדם, "זה היה נראה כמו קפקא כזה, שאתה לא מבין מי צריך לקבל החלטה על זה".

חברתה לכיתה, יסמין עכאוי מיישוב בצפון, ניסתה לגייס את הסטודנטים האחרים לסייע לה. "פיניתי לכיתה, ביקשתי שנחתום על מכתב או נעשה משהו, אבל התזמון היה מאוד רגיש כי בדיוק התחילו הבעיות בירושלים", סיפרה.

פרופ' נדב דוידוביץ'. "זה היה נראה כמו קפקא כזה, שאתה לא מבין מי צריך לקבל החלטה על זה"צילום: אייל טואג

לדבריה, נתקלה בהתנגדות מוחלטת. "בהתחלה כמה התנדנדו, אבל כשהם ראו שהרוב מתנגד, הם השתכנעו. לא ציפיתי לזה. זאת ילדה בסך הכל, היא לא אשמה במה שקורה. הייתי יורדת לחדר לימודים במעונות רואה אותה לומדת עד ארבע בבוקר – זאת מישהי שרוצה להיות פה", סיפרה.

הסטודנטים טענו כי תמיכה בבקשת אבו עלאן עשויה להוות תקדים מסוכן. "זה לא תירוץ בעיני. אני יודעת שיש לה בעיה והיא לא יכולה ללמוד שם", אמרה עכאוי. "בגלל שאני גם מהחברה הערבית אני לא יודעת איך הם מרגישים וחושבים. אני לא רוצה לשפוט אותם כי התזמון היה רע. ראו שזה בא מסערת רגשות ולא משהו אישי נגדה".

לבסוף, אחרי חצי שנה של ביורוקרטיה מתישה, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מסרה בתגובה לפניית "הארץ" כי בכוונתה להשיב לאבו עלאן את אישור השהייה. "אישור לימודים בישראל אינו זכות מוקנית וכל בקשה נבחנת באופן פרטני. לימודיה של הנ"ל אושרו בישראל עד להשלמתם", מסרה היחידה.

מרופאים לזכויות אדם נמסר: "איש לא יפצה את אומנייה על הסמסטר שכבר החמיצה, וסיבוב הפרסה המתסכל של המינהל האזרחי במקרה שלה הוא המחשה לביורוקרטיה הפתלתלה של הכיבוש ולטרטור הבלתי נגמר שחווים מדי יום פלסטינים בשטחים הכבושים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ