בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה חותמת עם אדם שאינו יכול לעמוד בתשלום. "אני פשוט לא מצליח לגייס את הכסף"

על הקו עם חוסיין ג'אבר

94תגובות
חוסיין ג'באר

שלום לחוסיין ג'אבר מאבו גוש. מדבר ניר גונטז', עיתונאי מ"הארץ" מה שלומך?

תודה. בסדר. ערב טוב.

תגיד אדוני, גם השנה, לקראת פסח, אתה תקנה את החמץ של מדינת ישראל?

נכון.

יש לך פנאי לדבר איתי על זה רגע?

כן, בבקשה.

איך זה עובד מנקודת המבט שלך? מה הפרוצדורה?

זה חוזה רסמי לכל דבר. אנחנו ב-29 בחודש, ערב פסח, נפגשים ברבנות הראשית, השר משה כחלון, אני והרבנים הראשיים. כמובן עם עדים. ואז מתחיל הטקס. שר האוצר מייפה את כוחם של הרבנים למכור את המדינה לג'אבר חוסיין — זה אני.

למכור את הקמח.

את כל החמץ שיש במדינה.

כן.

ואת החמץ שבדרך לארץ ישראל, מטוסים, אוניות — הכל זה שלי. ואז הוא מייפה את כוחם של הרבנים, והרבנים מוכרים לי את זה, ואני צריך לשלם מקדמה בכוונה להשלים את כל הכסף עד סוף פסח.

אוקיי.

ואז יש את השמאים שצריכים להעריך את העלות של החמץ.

ובפועל, אתה משלם משהו?

מקדמה של 50,000 שקל מזומן. ואז אני צריך להשלים את הכסף עד סוף פסח.

מה השווי הכולל של העסקה הזאת? כמה אתה צריך להשיג?

300 מיליון דולר.

הבנתי. את ה-50 אלף אתה מקבל בחזרה?

אני משלם את זה כמקדמה.

וכשנגמר פסח, אתה מקבל את זה בחזרה?

אם מתבטלת העסקה. אבל בינתיים אני רוצה לקנות. זו עסקה רסמית לכל דבר. יש תנאים והכל.

כמה שנים אתה עושה את זה?

20 שנה כבר.

האם אמרת לעצמך פעם, "אם זה חוזה רסמי, אז אני קונה את הכל ואני לא מחזיר את הקמח"?

בשביל זה אני צריך לארגן את הכסף. בעזרת השם, הפעם אני אעשה את זה.

אז הפעם אתה אשכרה הולך לקנות הכל ולא להחזיר?

כן. אני רוצה לארגן את הכסף.

מאיפה תביא 300 מיליון דולר? הפעם באמת תנסה לארגן את זה, כן? אתה אומר את זה ברצינות?

ברצינות. בוודאי.

למה בעצם אתה משתף פעולה עם הפוילשטיק הזה של הרבנים היהודים?

אם אני יכול לעזור במשהו — בשמחה, בכיף.

זה סתם משחק. כי החמץ הישראלי נשאר במפעל היהודי. זה לא שאתה באמת לוקח ומחזיק בו כדי שיהודי לא ייגע חלילה וחס בחמץ. זה משחק. הרבנים טובים במשחקים האלו, אבל למה אתה לוקח בזה חלק?

למה אתה רואה בזה משחק? זה באמת עסקה רסמית לכל דבר: תנאים, חוזה, חתימות.

מצחיק. 20 שנה המדינה חותמת עסקה על 300 מיליון דולר עם אדם שהיא יודעת שאינו יכול לעמוד בתשלום ומתחרט.

כן, אני פשוט לא מצליח לגייס את הכסף, אתה מבין? והעסקה עצמה היא בסדר גמור. ממש הכל כתוב. חתימות, עדים, כמו שצריך.

אני מבין. אבל 20 שנים לא הצלחת להשיג את הכסף, וכל שנה מנסה?

כל שנה מנסה. בטח.

אם יבוא אליך שייח סעודי וייתן לך את הכסף, 300 מיליון דולר, כדי שהיהודים ייתקעו בלי אוכל — אתה תעשה את זה?

כל הצעה לגופה. נבדוק את זה.

טוב, אני שומע שאתה לפחות צוחק. אתה לא שם לב שכל הסיטואציה מגוחכת?

למה? זה דווקא בסדר גמור.

אתה לא חש שעושים כאן, שוב, צחוק מ"אלוהים"?

צחוק מאלוהים? חס וחלילה. למה?

כי אם היה אלוהים, הוא בטח לא היה טיפש. הוא היה מבין שעובדים עליו.

למה? בזמנים עברו היה מקובל את החמץ לשפוך, או לשרוף, או להיפטר באיזו דרך.

נו, בדיוק.

היום מדובר על כמויות. אז לא יכולים לשפוך או לזרוק. אז בשביל זה, כאילו, מעבירים בתקופת פסח למי שהוא לא יהודי.

וזה בסדר מבחינת "אלוהים"?

אני לא יודע אם כן או לא. פשוט עושים את זה.

מה אתה עושה כשאתה לא מנסה לגייס 300 מיליון דולר?

אני מלונאי. אני מנהל בבית מלון רמאדה בירושלים, וגם ממלא מקום ראש המועצה באבו גוש.

בשכר?

בהתנדבות.

נו, אולי השנה תצליח לגייס את הסכום ותחליט לא להחזיר את הקמח.

נראה. נבדוק.

חוסיין, תשלח לי בבקשה תמונה שלך.

אין בעיה. בסדר גמור.

שיצלמו אותך עכשיו.

אתה רוצה תמונה עם ביבי?

לא תודה. שלך לבד.

הוא גם מכר את המדינה כמה פעמים בתור שר אוצר.

לא צריך. למה בוחרים בך כל הזמן?

כי אני בנאדם טוב, אמין.

או שסומכים עליך שלא תצליח לגייס את הכסף.

יכול להיות.

טוב אדוני, תודה רבה.

כל טוב, תודה רבה.

ביי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו