בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממה באמת חוששים בשכונת שפירא

סקר שנערך בשכונת שפירא חושף שהתושבים מוטרדים יותר מעליית מחירי הנדל"ן מאשר מנושא הפליטים

תגובות
מבקשי מקלט בשכונת שפירא
תומר אפלבאום

שכונת שפירא, שבה יש ריכוז אוכלוסייה אפריקאית, נחשבת לליבת המאבק בעד ונגד גירושם. רבים מדברים בשם תושבי דרום תל אביב או מרגישים שהם יודעים מה הם רוצים, אבל טרחו פחות לשאול אותם. כמו עם מבקשי המקלט, התקשורת פעמים רבות חוטאת לאמת ונוטה להציג את תושבי דרום תל אביב כמקשה אחת סטריאוטיפית. למשל, בבחירות בשכונת נוה שאנן נבחרה לאחרונה כיו"ר הוועד דווקא שולה קשת, שהובילה את המאבק נגד גירוש שכניה השחורים לאוגנדה ולרואנדה.

לאחרונה נחשף סקר שקיימה המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה של אוניברסיטת בן־גוריון בשכונת שפירא שבו נטלו חלק 142 מתושבי השכונה, המייצגים את סוגי האוכלוסייה השונים. זה לא סקר אידיאלי, אבל הוא מעניק מושג מסוים על הלך הרוח. בשורה התחתונה, על פי תוצאות הסקר, שכונת שפירא חצויה בערך לשניים. בעיקר מעניין לבחון את העמדות שמאוד תומכות או מאוד מתנגדות לשאלות שהוצגו. 45.7% מהמשיבים על הסקר תמכו מאוד באמירה "כל מי שגר בשכונה זכאי לזכויות שוות" (שיעור דומה הסכים מאוד עם המשפט "צריך לתת לכל הקהילות מקום בשכונה") מול 21.7% שהתנגדו לה בתוקף. מרבים לתקוף את תחושת הביטחון בשל הימצאות אפריקאים, אבל רק 20.4% מחו על תחושת ביטחון גרועה בשכונה. לשם השוואה, שיעור די דומה, 20%, סובלים מאוד ממחירי הדיור בשכונה ו–29.8% סובלים מאוד מהמצב התחזוקתי המחפיר של הדירות, נושא שהתקשורת והממשלה לא יתעסקו בו, שמטריד יותר את אנשי שפירא.

מבחינת איומים עתידיים, 48.9% ראו את אוכלוסיית הזרים כאיום חמור. זה שיעור לא קטן, אבל נמוך מ–62.4% שראו את עליית מחירי הנדל"ן כאיום. 40.3% ראו את הזנחת העירייה כאיום חמור. בשאלות אילו אוכלוסיות תהיו מעוניינים או לא מעוניינים שיתווספו לשכונה, 48.9% ענו שהם מאוד לא רוצים "עובדים זרים" נוספים, וכנראה התכוונו גם למבקשי מקלט. זה לא הרבה יותר מ–43.9% שלא רוצים יותר ערבים אזרחי ישראל. 26.8% לא מעוניינים בהגדלת אוכלוסיית הלהט"ב. החשש מפני צעירים שעשויים לגרום בשלב מאוחר יותר לג'נטריפיקציה, שתביא ליציאת האוכלוסיות הוותיקות, לא קיים בקרב הנסקרים. רק 7% לא רוצים אמנים וצעירים משכילים נוספים בשכונה. 70% מתנגדים לתוכנית לבנות מגדלים בצמוד לשכונה ורק 4.7% מהמשיבים מרוצים משיתוף הציבור על ידי העירייה.

"כדאי להזכיר שהסקר נערך ב–2016, לפני ההתעוררות נגד הגירוש", אומר פרופ' אורן יפתחאל, יוזם הסקר, שהוא חלק מתוכנית להכניס שיקולי צדק חברתי לתכנון הישראלי. "היום אני מניח שיש יותר הכרה והבנה בשכונות שהאפריקאים זקוקים לפתרון שלא יהיה על חשבון השכונות, אבל צריך למצוא פתרון משותף. מה שעולה הוא שרבים חושבים שדיכוי השכונות לא קשור לאפריקאים, אלא לנדל"ן ולתחנות המרכזיות. הרבה תושבים מבינים שגם אם יגרשו פליטים או מסתננים, ההזנחה והשוליות יימשכו".

כמה המדגם מייצג?

"ההרכב של המשתתפים קרוב לאוכלוסייה בשכונה מבחינת גילים ואתניות. קיימנו גם מפגשים עם כל קשת הדעות בשכונה. עולה בעיקר הדרישה המשוועת מכל השכונות לצדק, התושבים מרגישים זמניים ותחת איום. היום בחוקי התכנון אין אף משפט על השפעות חברתיות. הסדרה 'סלאח, פה זה ארץ ישראל' מציגה איך אסון נובע מתכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו