לאחר 30 שנה ללא שיחת טלפון, משפחות האסירים שישוחררו מתכוננות למפגש

משפחות 14 האסירים הישראלים, שישראל אמורה לשחרר בסוף השבוע הבא במסגרת הפעימה הרביעית, יודעות שגם הפעם עלולה לצפות להם אכזבה מרה

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גדעון לוי
גדעון לוי

העצים נגזמו, האספלט בכביש הכניסה נכבש, 200 בלונים מוארים שיופרחו השמימה כבר הוזמנו, אדניות חדשות מעטרות את החצר והבקלאוות בדרך. הוזמנו גם עשרות נרות ומאות חולצות טי, תמונת האסיר ואליד דקה ואמו מתנוססת עליהן. על תלולית העפר שמול ביתו יציירו ילדי העיר כתובת גדולה: "חורייה - חופש", וענפי זית בצדה. משפחת דקה מתכוננת ומפנטזת. אבל גם בני המשפחה הזאת יודעים שאולי שוב הכל רק מקסם שווא, חלום ליל אביב. בני משפחותיהם של שאר 14 האסירים הישראלים, שישראל אמורה לשחרר בסוף השבוע הבא במסגרת הפעימה הרביעית, מאופקים וזהירים הרבה יותר. למודי אכזבות, הם לא נותנים לציפיות להרקיע. לא בקלאווה ולא אדניות. יקיריהם כלואים זה 25–32 שנים, בלא יום חופשה אחד, בלי שיחת טלפון אחת, ואחרי כל העסקות שדילגו מעליהם, הם יודעים שגם הפעם עלולה לצפות להם האכזבה המרה, כמו אחרי עסקת שליט.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ