אפילו המשקפיים השחורים — משקפי קסוקר קראנו להם בילדותנו — גדולים עליו, מכסים על מחצית מפניו. מבטו כבוש רוב הזמן ברצפה והוא ממעט לדבר. כשהוא כבר עושה כן, נשמע קולו צפצפני ורפה. גופו צנום, שתיים משיניו הקדמיות חסרות, שיני חלב שנשרו. אמו אומרת שבלילות הראשונים אחרי המעצר הוא התקשה להירדם, אבל עכשיו, אל־חמדולילה, הוא כבר נרדם. בכל זאת הוא עדיין נראה מבוהל במקצת, ודאי בנוכחות ישראלים לא קרואים, ששוב באים לשאול אותו שאלות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ