בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא נעים לראות בית הרוס

כשחזר סלאמה אל־קסאסי מגן הילדים גילה שמביתו נותר רק גל אבנים. היתה זו הפעם הרביעית שהורסים בתים בכפר הבדואי הלא מוכר סעווה שבנגב. תושביו מוכנים להתפנות, אבל לא לכל מקום

32תגובות

סלאמה אל־קסאסי חזר ביום ראשון מגן הילדים שלו וגילה שביתו נהרס. בבוקר הוא יצא מהבית ובצהריים חזר לאין־בית. כשאביו הגיע אל החורבות, אחרי שהשוטרים עיכבו אותו במשך כ-40 דקות, הוא ראה את ילדו עומד בראש גל ההריסות ונובר בהן. מה אתה מחפש? שאל. "את ספל התה הצהוב שלי", השיב הילד. אחרי כמה דקות נמצא הספל האהוב בין גלי האבנים שהיו בית. סלאמה הוא ילד ישראלי בן ארבע מהכפר הלא מוכר סעווה שבנגב. ב-1952 העבירה ממשלת ישראל את אבותיו מאזור בית קמה, כדי לפנות אדמות לקיבוצים, אל המקום הזה שבו הוא נולד. עכשיו...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו