ההרוג ה-23 השנה |
מוחמד חוסיין הוא מהמתים שלא מתאבלים עליהם
בעיירת הולדתו אין כרזות הנצחה כי הוא לא היה שהיד, בתקשורת הישראלית לא הזדעזעו ממותו כי הוא לא היה יהודי. חוסיין, שהותיר אחריו בן פעוט ואלמנה בהריון, נהרג באתר בנייה בבני ברק
הידיעות על מותם הן ידיעות שוליים, למעט עיתון "הארץ" שמנהל קמפיין עיקש בנושא. הרף עין במהדורת החדשות, לפעמים גם זה לא. מדי כמה ימים, פועל בניין נופל אל מותו או נפצע קשה. לפעמים אפילו יותר מאחד ביום. אין להם שם או דמות, לא גיל ולא מקום מגורים, גם לא פנים או בני משפחה אבלים — שום דבר אנושי שעלול חלילה להזכיר שהם היו בני אדם. איש לא יספידם, איש לא יספר בשבחם, אף אחד לא יספר איך נפלו אל מותם. פועל בניין נפל — וזהו. אפילו נערי הסכינים שנהרגים במחסומים זוכים ליותר תשומת לב. הם שקופים בחייהם על הפיגומים ושקופים לא פחות בנופלם מהם.