כשהוא מדמם ועיניו מכוסות, אוסמה ניסה לברוח. ואז הגיעה הירייה השנייה - אזור הדמדומים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהוא מדמם ועיניו מכוסות, אוסמה ניסה לברוח. ואז הגיעה הירייה השנייה

לכתבה

אוסמה חג'אחג'ה, נער רועים שמעולם לא נעצר קודם לכן, מאושפז בבית החולים בבית ג'אלה ושתי רגליו חבושות לכל אורכן. תמונתו כפות בעודו מנסה להימלט מחיילי הקומנדו, מתארת יותר מכל את השפל אליו הידרדר צבא ההגנה. כשאביו שומע כיצד קם וניסה לברוח לאחר שנורה פעם אחת, הוא מתעקש: "הוא לא גיבור. הוא רק רצה לחיות"

112תגובות

בחדר מספר 3 במחלקה הכירורגית לגברים שבקומה השנייה של בית החולים אל־חוסיין בבית ג'אלה, שוכב נער שחיוכו מבויש ורפה, דיבורו חלוש והוא נאנק מכאבים כל אימת שרק מתקרבים אל שתי רגליו הפצועות והחבושות לכל אורכן. חיילי חטיבת הקומנדו של צה"ל ירו בנער הזה פעמיים באש חיה מאקדחיהם, בזמן שידיו היו כפותות מאחור ועיניו היו מכוסות בפלנלית. הם ירו בנער העיוור-לרגע והאזוק אף על פי שיכלו בקלות רבה לתפוס אותו, ללא פגע. הם עמדו לידו, במרחק אפסי ממנו, וכמה מהר כבר יכול לרוץ נער כבול ידיים ומכוסה עיניים? אבל לא. הם לא ניסו לתפוס אותו. למה להם. בקומנדו כמו בקומנדו — קודם יורים, ואחר כך יורים שוב. רק אחר כך...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו וקבלו את הכתבות, העדכונים והפרשנויות החשובים מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות