בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

8 שנים אחרי ההתנתקות, נוער הגבעות עדיין נמצא בחומש

השבוע הודיעה המדינה על ביטול צו התפיסה של האדמות שעליהן עמדה ההתנחלות. אבל ניסיון להגיע אליהן השבוע, בלוויית בעליהן החוקיים, נתקל בהפתעה

37תגובות

מזמן לא ראינו פלסטינים כה מפוחדים ומבוהלים. בסוף השבוע שעבר הודיעה המדינה לבג"ץ על ביטול צו התפיסה שאיפשר להפקיע את האדמות הפלסטיניות שעליהן הוקמה ההתנחלות חומש, שפונתה לפני שמונה שנים, בהתנתקות. בעקבות ההודעה חשבנו לנסוע עם כמה מבעליהן החוקיים של אותן אדמות אל השטחים שאליהם לא הורשו להיכנס זה 35 שנה, גם לא בזמן שחלף מאז פונתה חומש. היה יום אביב נאה ואנחנו יצאנו מכפרם, בורקה שבצפון הגדה, שההתנחלות עלתה על אדמותיו, ופנינו לחומש.

תחילה היססו בעלי האדמות לנסוע אתנו. נכון שהמדינה ויתרה סוף סוף על צו התפיסה, באיחור תמוה ומקומם, ואפילו הודיעה על כך רשמית לבג"ץ, אבל אין כפלסטינים לדעת שבכך לא בא הקץ לתלאותיהם. רחוק מכך. בחדרו של ראש מועצת הכפר, ג'יהאד שריידה, סיפרו לנו בעלי האדמות שהמתנחלים השתלטו על חורבות ההתנחלות והם מתגוררים בה עד עצם היום הזה.

לא האמנו להם. הרי בשנת 2005, בעקבות ההתנתקות, הכריז צה"ל על האדמות הללו שטח צבאי סגור לישראלים. נכון שרק בחול המועד פסח, לפני כחודשיים, חגגו אלפי ישראלים בעצרת גדולה בחומש, במעמד שר החקלאות, יאיר שמיר, סגן שר הביטחון, דני דנון, ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ניסן סלומיאנסקי - אבל מי סופר. נכון שמטה הפעולה של הימין, "חומש תחילה", קיים כאן כבר עשרות עצרות המוניות שכאלו - אבל מי זוכר.

צה"ל, חשבנו, הוא ארגון שומר חוק, בוודאי כשזה נוגע לצווים שהוא עצמו מוציא. לא כך חשבו הפלסטינים. דקות ארוכות התייעצו ביניהם בעלי האדמות אם להצטרף אלינו לנסיעה הקצרצרה והמסוכנת מבחינתם אל אדמותיהם הפרטיות, שנמצאות מצפון לכפר, במרומי ההר שמירר את חייהם במשך שנים. הם אמרו שיש מתנחלים בשטח והם פוחדים. לבסוף כמה מהם אזרו אומץ.

כמה מאות מטרים אחרי הפנייה ימינה מהכביש הראשי, אל הכביש שעולה לחומש, ביקשו שנעצור. הם יצאו מהמכוניות וביקשו להימלך בדעתם. פחדם גבר. עצי זית לא מעובדים וזנוחים ניצבו דומם בצד הדרך העולה. לבסוף החליטו שנמשיך בכל זאת בדרכנו. עלינו אל ההר. רק אבני השפה הצבועות של שרידי המדרכות מעידות שפעם היתה כאן התנחלות. רק שיחי ההרדוף הסבוכים מזכירים שפעם היה כאן נוי ישראלי. רק בריכת המים נותרה על מכונה, משקיפה ממרומי ההר על העזובה, צבועה עכשיו בכתום, ועליה הכתובת המתריסה "חומש תחילה", כשמו של מטה הפעולה של הימין, מנורת הקנים הלאומית בצדה. ביקשנו מבעלי האדמות לצאת מהמכונית כדי להצטלם על אדמתם, אבל הם סירבו בתוקף. מפוחדים הצטנפו בשתי המכוניות שבהן עלינו אל ההר שלהם, יחד עם תחקירן השטח של עמותת יש דין, עורך הדין מוחמד שקיר, דוברת הארגון רעות מור והמתנדבת חנה בר"ג.

אלכס ליבק

חגנו בכבישים הפנימיים השוממים והדוממים של חומש, ולפתע הגיחה מבעד לסבך ההרדופים חבורת צעירים עבדקנים. אחד מהם היה חמוש ברובה, חברו היה רעול פנים. הם הגיעו משום מקום והאמת היא שמראם היה מפחיד למדי. עד מהרה נקבצו סביבנו קרוב לעשרה צעירים, בכיפות סרוגות גדולות ובפאות, לבושם מרופט. לא ברור היכן הם שוהים כאן. מבתי ההתנחלות לא נותרה אבן על אבן. אחד הפלסטינים אמר שהם גרים במערה סמוכה.

על הנעשה השקיף ממרחק בטוח מי שהצטייר כרב שלהם, גבר מבוגר בחולצה לבנה ובמכנסיים שחורים, זקן וכיפה לראשו, סלולרי בידיו. מה אתם עושים פה, העזנו לשאול, ואחד הצעירים השיב: "אנחנו גרים כאן". הם סיננו עוד משהו על היהודים השמאלנים, הסתובבו סביבנו במעגל מאיים וגם אמרו: "אנחנו שונאים את כל הערבים פה". לשאלות נוספות מיאנו להשיב. התנהלותם היתה מוזרה ומזרת אימים. הפלסטינים שבאו עמנו קפאו על מושבם במכוניות, משתדלים שלא להיראות. כבר מזמן לא ראינו פלסטינים כה מבוהלים. לכולנו היה ברור שמוטב שנסתלק מהמקום מהר ככל האפשר.

לפני שמונה שנים חגגו בבורקה. פינוי חומש במסגרת ההתנתקות הפיח רוח של תקווה בכפר, שידע לא מעט עימותים ותקריות אלימות עם מתנחלי חומש. ראשי הרשות הפלסטינית באו להשתתף בחגיגות הכפר. התושבים עלו אל האדמה שנגאלה וקיימו בה תפילת יום שישי אחת. יותר הם לא שבו. היו אלו חגיגות בטרם עת. עד מהרה התברר להם שבשטח דבר לא השתנה ואדמותיהם רחוקות מלחזור לבעליהן. כל אימת שניסו להתקרב אליהן נמנע הדבר מהם בידי צה"ל, או בידי מתנחלים שתמיד הגיחו מאי שם. חומש עלתה על אדמותיהם בשנת 1978 כהיאחזות נח"ל. כ-1,200 דונם נלקחו מהם אז בתואנה ביטחונית. אחר כך קמה ההתנחלות, ולשטח שנלקח מהפלסטינים נוספו כ-5,000 דונם של אדמה שהם לא הורשו לעבד במשך שנים, בגלל סמיכות השטחים לחומש.

שבעה מבעלי האדמות הגישו עתירה לבג"ץ בסוף שנת 2011, באמצעות עמותת יש דין ופרקליטיה, מיכאל ספרד ושלומי זכריה. השבוע מחק בג"ץ את העתירה, לאחר שהתקבלה הודעת המדינה: "רשמנו לפנינו כי צו התפיסה יבוטל. כמובן, יש לצפות שההתחייבות הזאת תמומש תוך זמן סביר", כתבו בהחלטתם השופטים אשר גרוניס, מרים נאור וניל הנדל. אבל בתוקפו עומד עדיין צו מדינה נוסף, "צו סגירה" שמוטל על שטחי כל ההתנחלויות ואוסר על כניסת פלסטינים אליהם. צו זה לא בוטל, אף על פי שחומש עצמה בוטלה לפני שמונה שנים. פרקליטי יש דין אומרים להגיש אפוא עתירה נוספת, גם נגד הצו הזה, והדרך אל השבת האדמה לבעליה עוד ארוכה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: ״כפי שנמסר על ידי המדינה לבית המשפט העליון, צו תפיסת המקרקעין שהוצא לצורך הקמת היישוב חומש יבוטל. הכניסה לאזור היישוב חומש עדיין אסורה, מכיוון שמדובר בשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור. בתקופה הקרובה ייבחן הצורך בהמשך סגירת השטח".

במשך השנים נהרגו כמה מתושבי הכפר בעימותים עם הצבא והמתנחלים, ולרכושם נגרמו לא מעט נזקים. אלו לא פסקו גם אחרי ההתנתקות. לראש המועצה יש תיק מסודר ובו רשומים כל הנזקים שהסבו המתנחלים, כולל אלו שנגרמו אחרי ההתנתקות: הפרעות למסיק, גניבות צאן, חבלה בציוד חקלאי ותקיפות.

העותר מספר חמש, בעל האדמה מונתסר סלאח, הציע שצה"ל יקים מחסומים שימנעו מהמתנחלים לפלוש לאדמתו. הצעתו עוררה צחוק מריר בחדרו של ראש המועצה. לסלאח יש גם מבנה חקלאי בתוך חלקת האדמה הקטנה שלו, 80 דונם שטחה. פעם פרחו בה השקדיות, כבר שנים שלא היה בה. אולי נערי הגבעות גרים עכשיו במבנה שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו