אזור הדמדומים |

האיש נראה כאילו קפא במקומו - ואז החיילים החלו לירות לעברו

נידאל מהדאווי הפסיק לקחת את התרופות הפסיכיאטריות שלו והלך למחסום. כשקראו לו לעצור, הוא קפא על עומדו. רק כשהחלו לירות בו, ממרחק רב, התחיל לנוע ומת כמעט מיד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נעימה מהדאווי
צילום: אלכס ליבק

בית אמו של נידאל מהדאווי, הבית שבו גדל, ואליו נמלט כשמצבו הנפשי החמיר, נראה כמחסן גרוטאות. קשה לדעת איך נראה הבית מבפנים, אחותו חולת הסרטן שוכבת שם והאם מונעת מהאורחים להיכנס. אנחנו יושבים על כיסאות פלסטיק שבורים בחצר הזנוחה שנראית כמזבלה: שיירי מזון על הרצפה, בקבוקי פלסטיק ריקים, שלוליות בוץ ולכלוך. גם הכניסה לבית עוברת דרך ערימות זבל וגרוטאות, שאיש לא פינה. על שיח הצבר מול הבית כתב מישהו באדום: "אללה".

שמלתה הרקומה והמסורתית של האם מוכתמת וכמה משיניה הקדמיות חסרות. היא בוכה על גורלה: בעלה מת ממחלה בגיל 46 ועכשיו נהרג בנה מיריות החיילים בגיל דומה — 44. את ילדיה גידלה במשך השנים לבדה. את פרנסתה היא מוצאת בליקוט עשבי מאכל בשדות שמסביב לביתה ומכירתם בשוק. זוהי נעימה מהדאווי, בת 67, אלמנה זה כ–20 שנים ואם לחמישה בנים ושתי בנות. זהו ביתה בשכונת שוויקה בטול כרם, שכונה קשה ביותר, שנודעה בזמנו כמרכז משחטות הרכב, בית העלמין של המכוניות הגנובות מישראל.

נהגי המכוניות שחולפים בדרך העפר העולה לבית שולחים לעברנו מבטים עוינים. האווירה חשדנית. נעימה מגיעה לבית עם בנה מחמוד, צבע רכב בן 37, שעבד עד לאחרונה בישראל ועכשיו, אחרי שחיילים הרגו את אחיו במחסום, נשלל אישור העבודה שלו בישראל. שלו ושל כל אחיו ובני דודיו, כמקובל אחרי כל ניסיון פיגוע. אבל איזה פיגוע היה זה? בסרטון הווידאו שהופץ מיד אחר כך, גם אם אינו ברור די צרכו, רואים גבר שעומד ליד קוביות הבטון במחסום.

האיש נראה כאילו קפא על מקומו מאימה. החיילים צועקים לעברו כל מיני צעקות והוראות לא ברורות — מישהו צועק "רוח!" (לך) — ואז מתחילים לירות לעברו, בעודו עומד חסר תנועה. לא נראה שהוא היווה סכנה למישהו, בעומדו כך, למרגלות מגדל השמירה הממוגן מבטון, שהזרקור שהלו מאיר את הזירה. טור של מכוניות עומד בצד. רק אחרי שהתחילו היריות, מתחיל האיש ללכת לכיוון החיילים — תחילה לאט, אבל כשהירי מתגבר, הוא מחיש את צעדיו, עד שהוא רץ, כמי שמנסה נואשות להימלט על נפשו, ולא כמחבל שבא לפגוע בחיילים. עוד רגע והוא נופל על הכביש, מתבוסס בדמו. הסרטון:

חזר לבית ילדותו

זה קרה ב–17 בינואר אחר הצהריים, במחסום 104, שהפלסטינים קוראים לו מחסום נתניה, בין טול כרם לנתניה. נידאל נולד בשלהי 1972. בשנת 1997 התחתן עם חולוד אייט, אשה מבקה אל גרבייה ולשניים נולדו ארבעה ילדים, בן אחד ושלוש בנות, שהם כיום בני 12–17. המשפחה התגוררה בבקה, ונידאל קיבל תעודת זהות כחולה בזמנים שהדבר עוד היה אפשרי ועבד כפחח רכב בבקה אל גרבייה.

בחגים היו באים לבקר את אמו ואחיו בשוויקה. לפני יותר מעשור החלו לתקוף אותו פרצי אלימות והתקפי זעם, ולפני כמה שנים נאלצה אשתו להגיש נגדו תלונה במשטרה. הוא נשפט על אלימות נגד אשתו, הורשע וריצה שנת מאסר. אך אחרי ששוחרר מצבו לא השתפר. כחודשיים לפני שנהרג רצתה אשתו לאשפזו בבית חולים פסיכיאטרי, אבל הוא העדיף לחזור אז לבית אמו ולמצוא שם מחסה נפשי. כמה שבועות לפני מותו, חזר נידאל להתגורר בבית ילדותו. בינתיים פג תוקפה של תעודת הזהות הישראלית. אחיו מחמוד אומר שביום מותו ביקש להיכנס לישראל, לפגוש את אשתו וילדיו, אך החיילים אמרו לו שאין לו אישור.

כמה שבועות לפני התקרית ביקש מאמו ללכת אתו לבית הקברות, לעלות לקבר אביו. מאז החל לפקוד את בית הקברות וגם ביום התקרית הלך לשם. מסיבה לא ברורה הוא גם הפסיק לקחת את התרופות הפסיכיאטריות שנהג ליטול, מה שגרם לו, לדברי אמו, להיות עצבני ותוקפני יותר מהרגיל. היא שולפת משמלתה תיק בד רקום ומוציאה מתוכו שתי תמונות דרכון מהוהות: האחת של בעלה המת והשנייה של נידאל ההרוג. את תמונת בנה היא מראה בגאווה, מנשקת אותה שוב ושוב ופורצת בבכי. "הוא נהג לקרוא לי 'נענע', בחיבה", מספרת נעימה ובוכה.

כששכנים אמרו שבנה נהרג במחסום, בתחילה לא האמינה. עד שבאו קרובי משפחה. כעת היא מאשימה את הקרובים: "אף אחד לא דאג לבעיות שלו". לה אין מושג מה בדיוק קרה במחסום. תחקירן בצלם, עבד אל כרים סעדי, אומר שמהווידיאו עולה בבירור כי אפשר היה לעצור אותו בלי לירות, ודאי בלי להרוג אותו, וכי לא ברור למה בכלל פתחו החיילים באש, בזמן שהוא נראה עומד כמשותק ליד קוביית הבטון במחסום. עשרה ימים החזיקה ישראל בגופתו ורק ב–27 בינואר הוחזרה הגופה והתקיימה ההלוויה, בתנאים מגבילים.

יותר מחודש חלף מאז התקרית, והשבוע מסר דובר צה"ל כי מתחקיר האירוע עולה שנידאל מהדאווי "רץ עם סכין לעבר חיילי צה"ל, וניסה לדקור אותם. הכוח פתח בתגובה בנוהל מעצר חשוד, בסיומו ירו לעבר מהדאווי על מנת להסיר את האיום שנשקף ממנו. כתוצאה מהירי נהרג מהדאוי".

אלמנתו וארבעת ילדיה חזרו לבקה אל גרביה מיד אחרי ההלוויה. נעימה ראתה את כלתה מאז רק עוד פעם אחת: היא ביקשה לרשום את נידאל כשאהיד במשרדי הרשות הפלסטינית, אולי כדי לקבל את הקצבה המיועדת למשפחות החללים, ושם אמרו להם שאשתו צריכה להגיש את הבקשה. האלמנה באה לשם כך לטול כרם, אבל עדיין חסרים מסמכים כדי להכריז רשמית על נידאל מהדאווי, שהיה מעורער בנפשו, כחלל פלסטין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"