בן 14, אחרי כריתת רגל, מאושפז במעצר, לבד

חיילים ירו במחמוד סלאח, תלמיד כיתה ט', שחשדו כי עמד להשליך בקבוק תבערה. בבית החולים כרתו את רגלו. כל זמן האשפוז הוא היה עצור, תחת שמירה. מאביו נמנע להגיע אליו ואמו נאלצה להיאבק על הזכות להיות לצדו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מחמוד סלאח ואחותו בביתם, השבוע
מחמוד סלאח ואחותו בביתם, השבועצילום: אלכס ליבק

הוא שוכב על הספה בסלון ביתו וישן. שעת צהריים והוריו מסבירים שחזר תשוש מהפיזיותרפיה בבריכה הטיפולית. פניו כבושות בספה, רגלו האחת מונחת על המסעד וגדם הרגל הכרותה על הספה. תסרוקתו מעוצבת, רגלו האחת דקיקה, סניקרס וטי־שירט אופנתי לגופו. קשה להעירו, כמעט בלתי אפשרי. שינה עמוקה של מתבגר. הקביים נחים על הרצפה.

בני הבית הזה בעיירה אל־חאדר שליד בית לחם טרם התאוששו מהטראומה. הירי, הפציעה, הכריתה ו–25 ימי המעצר של הנער בבית החולים, בלי אביו, מוקף בחיילים שמנעו מאמו לשהות לצדו ברוב שעות היממה, ופעמיים אף הזעיקו משטרה לגרשה מבית החולים.

ילד מאבד את רגלו כתוצאה מירי של חיילי צה"ל, והוריו לא יכולים להיות לצדו. מאביו, פועל בניין בעל אישור שהייה קבוע בישראל, כולל לינה, מנעו כליל להגיע אל בנו — סיכון ביטחוני. לאם התירו החיילים להיכנס לחדרו למשך כחצי שעה ביום, בחלק הקשה של ימי אשפוזו־מעצרו. וראו זה פלא: כשהגיע מועד שחרורו מבית החולים, הסתלקו החיילים ונגמר המעצר של המחבל המסוכן.

הוא שוחרר בערבות של אלף שקלים, בפקודת בית המשפט הצבאי בעופר. אמו אומרת שכל 57 שנותיה לא שקולות למנת הייסורים של 25 הימים ששהתה בכניסה לחדרו של בנה, במחלקת הילדים בבית החולים שערי צדק בירושלים, מבלי שיכלה לסעוד אותו כראוי.

ירי מכיוון החומה

מחמוד סלאח, בן 14 וחצי, הוא תלמיד כיתה ט'. אחיו הבכור, אחמד, בן 36, אב לתינוק שאשתו בהריון, עצור בכלא עופר מאז חודש אפריל ולאיש בבית אין מושג למה. המשפחה מתגוררת בדירה מטופחת למדי באל־חאדר, חומת ההפרדה חולשת על הבית ממרומי הגבעה הסמוכה. האב, חסיין, פועל בניין בן 60, עבד עד התקרית בישראל. ביום בו נורה בנו הוא עבד בפתח תקוה. אשתו, עאישה, עקרת בית. לבני הזוג שני בנים וארבע בנות, שתיים מהן, אמירה ואמינה, הוזעקו מחו"ל לאחר שאחיהן הצעיר נורה. אמירה חיה בסעודיה ואמינה בארצות הברית. הנכדה ג'ורי, בת ארבע, שבאה עם אמה מסעודיה, צופה עכשיו בסרט מצויר בסלולרי שלה, בקולי קולות.

ה–21 במאי היה בעיצומו של חודש הרמדאן ומחמוד התעורר מאוחר, בשעות אחר הצהריים. אחרי האפטאר, הארוחה המפסקת, התקלח ויצא את הבית. זה היה בערך בתשע בערב. כעבור כחצי שעה הגיעו לבית שני נערים בני גילו, מבוהלים ונרעשים, ואמרו לאמו שבנה נפצע. עאישה היתה לבדה בבית, יחד עם בתה הקטנה, עלא, בת 13. בעלה נותר ללון בשלד הבניין בו עבד בפתח תקוה. הבת ארווא, שמתגוררת בקרבת מקום, סיפרה אחר כך ששמעה יריות מכיוון החומה, אבל לא ייחסה לכך חשיבות.

מחמוד סלאח בביתו, השבועצילום: אלכס ליבק

עאישה לבושה בשמלה שחורה מסורתית, מטפחת ארגמן לראשה. כששמעה על פציעתו של בנה, מיהרה לעטות את המטפחת לראשה ולצאת לרחוב, לחפש אחר בנה. היא ניסתה ללכת לכיוון חומת ההפרדה, שנשקפת מחלון ביתם ממעלה הגבעה, אבל השכנים אמרו לה שאי אפשר להתקרב לחומה בגלל התקרית.

עד ראייה אמר לה שהחיילים שהיו במקום כבר העבירו את בנה הפצוע אל צדה השני של החומה. פרמדיק של הסהר האדום שראה אותה הציע ללוותה. הכביש היה סגור לתנועה ואמבולנס של הסהר האדום ניסה להתקרב, כדי לחלץ את הפצוע. הפרמדיק הציע לאם לחכות בצד הכביש, אולי יקל הדבר על שחרורו של בנה מידי החיילים, אבל הוא חזר כלעומת שבא ובישר לה שהחיילים לא נתנו לו להתקרב לבנה הפצוע. לא היה לה מושג מה מצבו.

עאישה חזרה לביתה ואז קראה בפייסבוק שמחמוד נלקח לבית חולים ישראלי, הדסה או שערי צדק בירושלים. הבית מלא בינתיים באנשים. חסיין, האב, עזב את שלד הבניין בפתח תקוה והחל להתקדם לעבר ביתו. הוא הגיע בארבע לפנות בוקר. עאישה לא עצמה עין כמובן, לא יודעת את נפשה מרוב חרדה ודאגה לבנה.

בבוקר מוקדם מיהרה למשרדי הצלב האדום ומועדון האסיר הפלסטיני בבית לחם, כדי לנסות לברר מה עלה בגורלו של מחמוד. בתחילה לא ידעו גם שם, אבל לבסוף ביררו ומצאו שהוא אושפז בשערי צדק. האם יצאה לדרכה לשם.

היא הגיעה לבית החולים והחלה לחפש אחר מחמוד: תחילה בחדר המיון, עוברת ממיטה למיטה, מחפשת דובר ערבית שידריך אותה; אשה בעקבות גורל בנה. אבל אז התקשרה בתה ארווא, ואמרה לה שעורך דין מטעם מועדון האסיר כבר נמצא ליד מיטת בנה בבית החולים, בקומה 7, טיפול נמרץ ילדים. רופא ועובדת סוציאלית מטעם בית החולים ליוו אותה והסבירו לה שרגלו של בנה בסכנה וכי הרופאים עושים הכל כדי להצילה. היא אומרת שלא שמעה דבר — היא רק רצתה לראות את בנה. את הכל היא מספרת בפירוט רב.

שני חיילים שמרו על מחמוד, שהיה מורדם. לאחר התערבות צוות בית החולים נתנו לה להיכנס לראותו. היא אומרת שלמראה בנה, חסר הכרה, צינורת תחובים בגופו, רגלו החבושה תלויה על סד, החלה לצעוק. החיילים לא הרשו לה לצלם אותו כדי לשלוח את התמונה לאביו ולאחיותיו, אבל היא צילמה בסתר את בנה ושלחה את התמונה לאל־חאדר, לסעודיה ולארה"ב. החיילים גם מנעו ממנה בהמשך לאפשר לבנה לדבר בטלפון עם אביו ועם אחיותיו.

בימים הקרובים נתנו לה להיכנס לחדרו רק לביקורים קצרים. תחילה היה עדיין מורדם. ביום הרביעי לאשפוזו אמרו לה שאזלו הסיכויים להציל את רגלו. הכדור שננעץ ברגל פגע במרבית כלי הדם וחולל שמות, והמעקף שהרופאים ניסו להתקין, נסתם בחלוף כמה שעות. הרופאים הודיעו לה שייאלצו לכרות את רגלו השמאלית של מחמוד מתחת לברך. עאישה חתמה על הסכמה.

במשך כל ימי האשפוז היא היתה לבדה בשערי צדק, לאחר שחסיין ניסה להצטרף אליה וסורב, למרות גילו המתקדם והיתר הכניסה הקבוע שהיה לו. האב נהפך לסיכון ביטחוני. אולי ירצה לנקום את נקמת בנו, בעודו מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הישראלי. זוהי המדיניות תמיד.

מחמוד סלאח, הוריו ואחותו בביתם, אתמולצילום: אלכס ליבק

שחרור בערבות

האם ישבה לבדה ליד חדר הניתוח, כפי שישבה מרבית הימים ליד חדרו של בנה, קראה פסוקי קוראן והתפללה לשלומו. כשהוצא מהניתוח, היה מחמוד מעורפל ולא ידע שאיבד את רגלו. כעבור ארבעה ימים הוא נלקח לעוד ניתוח ורק בעקבותיו גילה, תוך מישוש בגופו, שאין לו רגל. עאישה אומרת שהוא החל לצעוק, למרוט את שיער ראשו, להכות ולצבוט את עצמו.

הוא כעס על אמו שהסתירה ממנו את דבר הכריתה. "איפה הרגל?", צעק שוב ושוב, "איפה הרגל שלי?" אחרי ארבעה ימים הוא הועבר למחלקה רגילה ושם כבר ניתן לה לשהות לצדו ולסעוד אותו. החיילים לא משו ממיטתו. פעמיים הם ביקשו לראות את אישור השהייה שלה, שלא היה לה, והזעיקו את המשטרה. היא הסבירה לשוטרים שנכנסה לישראל כחוק, כי בשל גילה אין היא זקוקה לאישור.

צוות בית החולים עמד לצדה לא פעם, והסביר לחיילים שחשוב שהאם תשהה עם בנה. במשך 12 ימים שהתה בחדר ההמתנה למשפחות ועוד 13 ימים היתה עם בנה בחדרו, ישנה על הכורסה לצדו. גם בעיד אל פיטר, חג סיום הרמדאן, היתה לבדה בבית החולים הזר. כל אימת שנאלצה לעזוב את חדרו היה מחמוד צועק: "אל תעזבי אותי".

כשהשתפר מצבו הגופני הגיע חוקר, כנראה מטעם השב"כ, לחקור אותו. ביום ה–21 לאשפוזו, התקיימה ישיבת בית המשפט בעופר בעניין הארכת מעצרו, בהיעדרו. ילד בן 14 וחצי, נזכיר, שאיבד את רגלו. הצבא חשד שיידה בקבוק תבערה מעבר לחומה אל הכביש. הוא טען ששיחק כדורגל עם חבריו באותו ערב, והתקרב לחומה כי הכדור עף לכיוונה.

בעודו עובר את הניתוח השלישי ברגלו, התקשרה אל האם בתה ארווא ובישרה לה שבית המשפט החליט לשחררו בערבות של אלף שקלים. חלפו עוד יומיים עד שגייסו את הכסף והחיילים הסתלקו. באותו יום, 17 ביוני, שוחרר מחמוד מבית החולים בניידת משטרה. היא ביקשה שיורידו אותם במחסום הכניסה לבית לחם, הקרוב לביתם, אבל השוטרים התעקשו להורידם במחסום קלנדיה המרוחק. השמחה בבית היתה גדולה. האחיות מחו"ל הגיעו כמה ימים אחרי ששוחרר אחיהן.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי באותו יום, "בשעות הערב זיהו לוחמי צה"ל חשודים שהתכוונו להשליך בקבוקי תבערה לעבר ציר 60, סמוך לכפר אל־חאדר. הלוחמים פעלו בהתאם לכללי הפתיחה באש, ופגעו באחד החשודים בעת שעמד להשליך בקבוק תבערה לעבר הכביש. החשוד נעצר, קיבל טיפול רפואי מהלוחמים ופונה לקבלת טיפול רפואי נוסף בתוך זמן קצר".

עוד נמסר כי "מעצרו של החשוד, אשר יוצג על ידי עורך דין, הוארך מספר פעמים על ידי בית המשפט הצבאי, שקבע כי יש ראיות הקושרות אותו לחשדות נגדו. ב–13 ביוני, בהסכמת הצדדים ולנוכח מצבו, שוחרר החשוד ממעצרו בכפוף להפקדת ערבות".

עכשיו מחמוד הולך כל יומיים לטיפולי שיקום ומחכה למצוא עמותה שתעזור לו בהתקנת רגל תותבת. ייתכן שייסע לחו"ל לשם כך. כשהוא פוקח את עיניו משנת הצהריים שלו על הספה, הוא מתבונן, משתאה, בשני הישראלים שבסלון ביתו ולא מוציא הגה מפיו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"