תחת השמש

מי רוצה לדבר לשמאלנים? לא פלא שאינטלקטואלים חוברים לימין

בשמאל מביטים בחשדנות באנשי רוח שחצו את הקווים. בניגוד לטענה הרווחת, לא תמיד מדובר במהלך אופורטוניסטי

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עפרי אילני
עפרי אילני

בספר "הרוח השבויה" שירטט המשורר הפולני צ'סלב מילוש דיוקן קבוצתי של אינטלקטואלים בני ארצו, שהתמסרו לשירות הסטליניזם בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. רבים ניסו להסביר מה גרם לאנשי רוח ביקורתיים, הומניסטים ולעתים עדיני נפש, להתגייס לשירות התעמולה הסטליניסטית, ובתוך כך לשקר ביודעין ולבגוד בחבריהם. בדרך כלל, נהוג לציין שני מניעים: האחד, והפשוט ביותר, הוא הרצון לשרוד בדיקטטורה שדרשה נאמנות מוחלטת, כזו שלעתים שלחה לגולאג או לגרדום את מי שלא יישר קו עם האידיאולוגיה שלה; והשני הוא ההשתוקקות לכוח, כלומר התקווה לטפס במדרגות ההיררכיה של אגודות הסופרים והאמנים. אך מילוש, שבעצמו ערק למערב ב–1953, ציין שהמניע העיקרי אינו פחד וגם לא אופורטוניזם. אחרת קשה להסביר מדוע אינטלקטואלים פולנים לא מעטים חזרו למולדתם אחרי המלחמה, אף שיכלו לחיות במערב. אינטלקטואלים אחרים שיקרו למען המפלגה הקומוניסטית אף שחיו בפריז או בלונדון, תחת דמוקרטיה ליברלית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ