עפרי אילני
עפרי אילני
עפרי אילני
עפרי אילני

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה המוות הופיע בפיד שלי בפייסבוק. מישהו שהכרתי כתב שאבא שלו נפטר היום. ישבתי עם חבר בספרייה והבטנו זה בזה פעורי עיניים: גם על הידיעה עצמה, ועוד יותר מכך על העובדה שהיא התפרסמה בפייסבוק. לא האמנו שמישהו יכול להעלות על דעתו רעיון כזה: לכתוב פוסט על מוות של אדם קרוב. רשתות חברתיות לא נתפסו עדיין כמקום לעסוק בו באבל. נהוג היה אז לומר שבפייסבוק אנשים "מספרים לחברים שלהם מה הם אכלו בארוחת בוקר". זה היה אתר שמשתמשיו שיגרו אחד לשני כלבלבים וחתולים, ואחר כך שיחקו במשחקים כמו FarmVille וקנדי קראש. להודיע בפייסבוק על מוות נראה כמו חוסר טעם בלתי־נתפס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ