תחת השמש

היום שבו ניצחה הלאומנות

איחוד העיר ברלין לפני 30 שנה נחשב תמיד לנקודת השיא במהפכה הליברלית של אירופה. במבט לאחור, ייתכן שהיתה זו בעצם התחלה של מהפכה מסוג אחר

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עפרי אילני
עפרי אילני

בשני העשורים הראשונים שאחרי נפילתה של חומת ברלין, קל היה להבדיל בין חלקה המערבי של העיר לחלקה המזרחי לפי אנשי הרמזור. בשכונות המערביות הציגו הרמזורים איש רמזור רזה, כמו באירופה המערבית ובאמריקה, ואילו בשכונות המזרחיות השתמשו באיש הרמזור של מזרח גרמניה הקומוניסטית — איש פחוס ומוצק, עם כובע לראשו. אבל כיום סימן הזיהוי הזה נעלם. רמזורים עם מראה אחיד מפוזרים עכשיו בכל מקום. עיריית ברלין החליטה ב–2004 לאמץ את איש הרמזור המזרח־גרמני, לאחר שהפך למעין אייקון תיירותי. לפיכך לא נותרו כמעט סימנים חזותיים בולטים המבדילים בין המערב למזרח, בין האזורים שהיו כפופים למוסקבה לאלה שהשתייכו לברית נאט"ו. רבבות הצעירים ששורצים בבתי הקפה ובמועדונים של העיר ממילא לא מייחסים משמעות להבחנה בין האזור המערבי לאזור המזרחי — רובם נולדו אחרי סוף המלחמה הקרה, והמאבק בין הקומוניזם לקפיטליזם הוא מבחינתם היסטוריה רחוקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ