עפרי אילני
עפרי אילני

אני הולך ברחוב מרכזי בתל אביב בשעת צהריים. השמש חזקה, וכל בתי הקפה ברחוב סגורים. אני נעמד מול בית קפה שבו הייתי יושב בעבר. אני כבר לא זוכר אם הוא סגר את שעריו בגל הראשון, בגל השני, או בכלל בלי קשר. בכל מקרה, שום דבר לא צמח במקומו. לידו יש שרידים למיזם קולינרי שמישהו החליט לפתוח ביולי, בזמן שאפשר היום לכנותו "תקופת בין הסגרים". השלט מבשר שהפתיחה "אוטוטו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ