תחת השמש |

האם החיים בכדור הארץ הוזרעו בידי יצורים מהחלל החיצון?

דיון בתיאוריה החריגה הזאת מוביל למסקנות עגומות במיוחד

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמנון באקווריום באטלנטה. הזרעה חללית
תמנון באקווריום באטלנטה. הזרעה חלליתצילום: Jaime Henry-White / AP

מאמר יוצא דופן התפרסם לפני חודשיים בכתב העת המכובד "Progress in Biophysics & Molecular Biology". הכותרת: "הגורמים להתפרצות הקמברית — ארציים או קוסמיים?". ההתפרצות הקמברית הוא מושג המתייחס להופעתם המהירה־יחסית של מינים רבים של יצורים חיים בעידן הקמבריום, לפני כ–550 מיליון שנה. כדור הארץ נוצר לפני כארבעה מיליארד וחצי שנים, אבל במשך ארבעה מיליארדי השנים הראשונות הופיעו בו בעיקר אורגניזמים פשוטים מאוד, רובם חד־תאיים. והנה, לאורך תקופה של כמה עשרות מיליוני שנים הופיעו בבת אחת מינים רבים של יצורים מורכבים, שהם האבות הקדמונים של עולם החי והצומח בימינו. העמדה המדעית המקובלת גורסת שיצורים אלה התפתחו ממינים פשוטים יותר שהתקיימו בכדור הארץ. ואולם, מחברי המאמר החדש, שעליו חתומים 33 מדענים, מציגים טענה אחרת: המקור להתפרצות הקמברית הוא חומר גנטי שהגיע מהחלל החיצון, על גבי מטאוריטים שחדרו את האטמוספירה.

מחברי המאמר מנסים לעורר לחיים תיאוריה ותיקה המכונה "פאנספרמיה" או הזרעה קוסמית. לפי התיאוריה הזאת, החיים לא התפתחו בכדור הארץ, אלא "הוזרעו" על ידי גופים שמימיים שמקורם בחלל. הגרסה החדשה של התיאוריה טוענת שמטאוריטים הפגיזו את כדור הארץ והביאו להכחדה המונית של רוב היצורים הפשוטים שהתקיימו בכדור הארץ לפני עידן הקמבריום. בד בבד הם הביאו עמם רטרו־וירוסים (סוג של נגיפים) מהחלל החיצון. אלה השתלבו בתוך החומר הגנטי של מינים רבים שהתקיימו בכדור הארץ, וגרמו להתפרצות הגדולה של מגוון ביולוגי בתקופת הקמבריום. אך למעשה, ההתפרצות הקמברית היא רק מקרה אחד. לכל אורך ארבעה מיליארד השנים האחרונות "הגיעו לכדור הארץ יצורים חיים דוגמת חיידקים חסינים, נגיפים, תאים בעלי גרעין, ביציות מופרות וזרעים". משמע שהחיים בכדור הארץ מוזנים כל הזמן על ידי יצורים שנוצרו ברחבי היקום, וזהו הגורם העיקרי להתפתחות האבולוציונית. הביוספירה של עולמנו שלובה בזו של עולמות אחרים. יותר מכך: אחת הטענות הפרובוקטיביות במאמר היא שתמנונים התהוו בהשפעת חומר גנטי שהגיע מהחלל. לטענת המחברים, זה ההסבר להופעתם הפתאומית של יצורים מורכבים ואינטליגנטיים כל כך.

המאמר עבר את ההליך הנדרש של ביקורת עמיתים, ואף על פי כן נראה שהתגובות בעולם המדעי הן סקפטיות למדי. סטיבן פליישפרסר, היסטוריון של המדע שפירסם סקירה נרחבת בנושא במגזין המדעי "קוסמוס", קרא שלא לשלול על הסף את הטענות המובאות במאמר והציע: "אולי שווה לבחון רעיון מוזר — שתיאוריית הפאנספרמיה היא נכונה". עם זאת, הוא ציין בצער שהמאמר התקבל "כמעט בשתיקה". לדבריו, הסיבה לכך מעניינת לא פחות מהטענות המדעיות עצמן. הגרסה המוכרת של תיאוריית הפאנספרמיה פותחה על ידי שני אסטרונומים בריטים אקסצנטריים — פרד הויל (שמת ב–2001) וצ'נדרה ויקרמסינגה, שהוא גם אחד ממחברי המאמר החדש. שניהם נחשבים ליצורים חריגים בנוף המדעי העכשווי. הויל, שתרם לפיתוח תיאוריות אסטרונומיות מרכזיות במאה שעברה, דחה את האפשרות של התפתחות ספונטנית של חיים בכדור הארץ. לטענתו, התנאי לאבולוציה של החיים הוא קיום חומר גנטי, או לפחות חלבונים מורכבים, ואלה אינם יכולים להתפתח באופן ספונטני. ההסתברות לכך דומה, לטענתו, לסיכוי שטורנדו יפגע במחסן גרוטאות וייצור מטוס בואינג 747. זו לא היתה העמדה החריגה היחידה שבה החזיק. הויל היה ממתנגדיה החריפים של תיאוריית המפץ הגדול (מושג שהוא עצמו טבע). הוא דגל בתיאוריית "המצב היציב", שעל פיה המפץ הגדול לא קרה מעולם, וליקום אין ראשית. תפיסה זו משתלבת עם היפותזת הפאנספרמיה, האומרת שהחיים לא נוצרו בכדור הארץ, וייתכן שגם הם נצחיים. ויקרמסינגה אפילו דוגל ברעיון שביקום ניכרים תכנון תבוני וטביעת אצבע של אינטליגנציה בדרגה גבוהה — רעיונות שפיתח בספרו "אסטרו־תיאולוגיה".

על בסיס ממצאים חדשים, בעיקר בתחום חקר הנגיפים, מבקשים 33 המדענים החתומים על המאמר החדש לאשש את השקפותיו של ויקרמסינגה בנושא הפאנספרמיה (אם כי הם אינם מקבלים בהכרח את כל השקפותיו בנוגע ליקום). מעניין לציין שעם הכותבים נמנים אחיו, המתמטיקאי דיאל ויקרמסינגה, ובתו, האסטרוביולוגית ג'נאקי ויקרמסינגה. אף שהם משתייכים למוסדות מדעיים מרכזיים, בני משפחת ויקרמסינגה רגילים שמתייחסים אליהם כאל תמהונים. צ'נדרה ויקרמסינגה טוען זה שנים שמצנזרים אותו ומתעלמים מראיות המצביעות על קיום חיים בחלל — למשל שאבק קוסמי עשוי מחומר אורגני. גם אדוארד סטיל, מחבר אחר של המאמר, משווה את המצב להתכחשותה של הכנסייה לממצאיו של גלילאו.

יותר מהנדסים, פחות אינטלקטואלים

ייתכן שוויקרמסינגה מגזים וייתכן שהתיאוריה שלו מוטעית. אבל כפי שמראה פליישפרסר ב"קוסמוס", החשדנות כלפי תיאוריות חריגות ומהפכניות מסוג הפאנספרמיה מדאיגה. זה שנים נשמעות טענות שעולם המדע נעשה שמרני בכל הנוגע לאימוץ של תיאוריות מהפכנית החורגות מהקונסנזוס הקיים. הפילוסופית קייל סטנפורד טוענת שהמנגנונים הקיימים במוסדות המדעיים מביאים לכך שהמדע בכללותו נעשה שמרני. היא מציינת שלושה גורמים: הפיכתו של המדע לעיסוק של מקצוענים, ההסתמכות על תקציבים של קרנות וצמצום חופש הפעולה של מדענים הכפופים לפרויקטים עתירי תקציב של Big Science, המנוהלים באופן היררכי. גורמים אלה מפחיתים את הסיכוי שאנשים בעלי מחשבה חופשית יוכלו לערוך מחקרים מדעיים, ושמחקרים אלה יתקבלו על ידי הקהילה המדעית.

פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינגה
פרד הויל (משמאל) וצ'נדרה ויקראמסינגה. יצורים חריגים בנוף המדעי העכשוויצילום: PA Images via Getty Images IL

ואכן, היו ימים שבהם גבולות המדע היו גמישים יותר. יש לזכור שבתחילת המאה ה–20, אחת התקופות המהפכניות ביותר של המדע, מדענים חשובים עסקו גם בפילוסופיה והושפעו מפסיכואנליזה או מכתביו של יוהאן וולפגנג גתה. לא היה זה נדיר שמדענים מובילים יתעניינו בפרפסיכולוגיה, טלקינזיס ופילוסופיה הודית. למשל, הפיזיקאי ארווין שרדינגר, מאבות תורת הקוונטים, עסק בהשלכות המטפיזיות של התיאוריה ודגל בתפיסות מיסטיות למחצה.

אבל בעשורים האחרונים כל זה נעשה נדיר למדי. רדיקליות פוליטית או מחשבתית היא כבר לא משהו שנתקלים בו במוסדות מדעיים. מדענים בני זמננו הם לרוב טכנאים גיקים — מהנדסים יותר מאשר אינטלקטואלים. הם נוטים להחזיק בהשקפת עולם קונפורמיסטית ונוקשה למדי, ומזלזלים בכל תפיסה שאינה מטריאליסטית. וכך, גישות לא־אורתודוקסיות לשאלות מקור היקום והחיים נדחקות למעגלים חיצוניים למדע — מתקשרים, מקובלים ושרלטנים שונים.

זה חבל, כי דווקא מהמדע הספקולטיבי עשויה לצמוח תקווה חדשה למין האנושי בתקופה הנוכחית. אם כדור הארץ הוא חלק ממערכת אקולוגית בין־כוכבית, והאבולוציה מוזנת על ידי יצורים מהחלל, יש לכך השלכות הרות גורל על מקומה של האנושות ביקום, וגם על עתידה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ