המהפכה השקטה של הקורונה

המגפה העולמית הצליחה להביא תוך זמן קצר לשינוי סביבתי ותפיסתי אדיר, שכל המומחים והמתריעים לא הצליחו לחולל גם יחד. הבעיה היא שהמגפה תחלוף — והסכנה תחזור

עפרי אילני
עפרי אילני
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נוסעים בתחנת רכבת בטוקיו, בשבוע שעבר. המגפה מאלצת חשיבה מחודשת על כל סדרי החיים
נוסעים בתחנת רכבת בטוקיו, בשבוע שעבר. המגפה מאלצת חשיבה מחודשת על כל סדרי החיים צילום: Jae C. Hong/אי־פי
עפרי אילני
עפרי אילני

לפני כמה חודשים סיפר אולריך שנבל, כתב העיתון הגרמני "די צייט", על מקרה שקרה לו כשהלך למרפאה. רופאת המשפחה ביצעה בגופו פרוצדורה קטנה, ובד בבד החלה לדבר על משבר האקלים. היא סיפרה על שיחה שהיתה לה עם אחייניתה, בנוגע לשאלה אם יהיה אפשר לחיות בעתיד על כדור הארץ. הרופאה ציינה לתומה את גלי החום ואת שרפות הענק האחרונות, ואז הצהירה, בעודה אוחזת באזמל: "נו טוב. כשיגיע הזמן, לפחות יהיו בביתי התרופות הנחוצות כדי לסיים את חיי".

כזה היה הלך הרוח בשכבות נרחבות בציבור הגרמני והאירופי לפני שבועות אחדים. סקרים הראו שאחוז ניכר מהציבור משוכנע שמצב כדור הארץ קריטי, ושהסיכויים להציל את הציוויליזציה האנושית מכיליון הולכים ופוחתים. ועם זאת קטסטרופת האקלים נשארה בגדר איום שממתין אי שם בעתיד. המודעות הגוברת למשבר האקלים לא יצרה שינוי של ממש באורח החיים. להפך: התעבורה האווירית הגיעה דווקא לשיא חסר תקדים. בגרמניה גברה הפופולריות של מפלגת הירוקים, אך גם רכישת המכוניות עלתה ב–1.6%. הרצון הטוב של מעריצי גרטה טונברג לא הביא לידי הפחתה בפליטת הפחמן. השינויים שעליהם הכריזו ממשלות, חברות ואנשים פרטיים — ושנועדו לכאורה לתרום לבלימת המשבר האקולוגי — הם ברובם מחוות ריקות.

ואז בא נגיף הקורונה. התפשטות המגפה דחקה את משבר האקלים מהכותרות. כאשר עשרות מיליונים שוהים בהסגר, והמצב באיטליה ובמדינות אחרות יוצא מכלל שליטה, רק למעטים יש זמן לעסוק בסכנות ההתחממות. כך קרה גם ב–2008, בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי. ב–2007 זכה אל גור בפרס נובל לשלום על פעילותו למען הסביבה, ואתרי החדשות הציבו את משבר האקלים בראש הכותרות. אך המיתון והצרות שהתרחשו בעקבותיו דחקו את נושא האקלים ממוקד תשומת הלב לכמעט עשור.

אך בפועל, בחודש האחרון נרשמה הירידה החדה ביותר בפליטת פחמן זה שנים. בתוך ימים אחדים צלל היקף התעבורה האווירית בכדור הארץ בשיעור דרמטי. התאחדות התעבורה האווירית (IATA) חזתה שהנזק לתעשיית התעופה העולמית עלול להגיע ל–113 מיליארד דולר ולגרום לקריסת חברות רבות. סגירת מפעלים והגבלת עסקים ותחבורה הביאה לידי מצב שבו פליטת הפחמן של סין צנחה ב–25 אחוז לעומת שיעורה באותה תקופה אשתקד. רמת זיהום האוויר בסין ירדה בתלילות, והצבע הכחול חזר לשמי המדינה.

במחי יד הצליח נגיף הקורונה לגרום לירידה בפליטת גזי החממה, במידה שאלף אזהרות בדבר שינוי האקלים לא הצליחו לגרום לה. יותר מזה: המשבר מחולל כבר עכשיו טרנספורמציה במבנה הכלכלה והחיים בכלל. בשבועות הראשונים של מגפת הקורונה היה נראה שההשלכות העיקריות של המשבר יורגשו בתחום היחסים הבינלאומיים. הייצור בסין ספג מכה קשה, הפרשנים הרהרו על עונשה של היוהרה הסינית, והחכמים־בדיעבד צקצקו שאסור היה להסתמך על כלכלתה של המעצמה מהמזרח. במשך כמה שבועות, אחרי שנפסקו הטיסות מסין, היה נראה שהבעיה נשארת "שם". בשלב הבא, כשהתפשטה המגפה לאירופה, הוחלף הדיבור על סין בהספדים על קץ הגלובליזציה. הוכרז שהנגיף מחזק את מגמת הבדלנות וההסתגרות בגבולות הלאומיים. בשבוע האחרון עברנו לפאזה קיומית יותר: הנגיף כבר כאן, והבידוד עובר לרמה האישית. אין כמעט שום אדם שהמשבר אינו משפיע על חייו.

במקומות מסוימים בעולם נדמה שהציוויליזציה עצמה בסכנת ביטול. אנשים סגורים בבתיהם, או לחלופין נתונים בפיקוח רודני של השלטון. בתוך שבועות אחדים מתגלה פגיעותה של הרשת הטכנולוגית והקפיטליסטית שבתוכה אנו חיים. אמנם לפי שעה מספר הנספים מהקורונה פחות בהרבה לעומת מספר המתים באינספור אסונות טבע שהיו בשנים האחרונות — אך נגיף השפעת הזה פוגע במערכת העצבים של הציוויליזציה הגלובלית עצמה. זוהי מעין טעימה מהאנרכיה שמצפה לאנושות בעשורים הקרובים.

ביום שאחרי המגפה

יש להניח שמשבר הקורונה זמני. הכלכלה הקפיטליסטית תשוב ותצמח בתוך חודשים או שנים, בשעה שהיא מותירה בצדי הכביש את נפגעי המשבר. נמלי התעופה יתמלאו שוב בנוסעים. ועם זאת אפשר לקוות שאחרי המשבר ישתנה מבנה הכלכלה. כמו התקף לב קל, אפשר שהזעזוע של משבר הקורונה יהיה בבחינת אזהרה מוחשית לאנושות.

דווקא בעת הזאת אנשים רבים מגלים, כי העבודה שלמענה הם נוסעים בכל בוקר למשרד איננה נחוצה כל כך. נכון להיום הכלכלה העולמית בנויה על עשרות מיליוני משרות מיותרות, מהסוג המכונה "משרות בולשיט". האנתרופולוג דייויד גרבר הגדיר משרות כאלה כך: "עבודה בשכר שהיא כה חסרת תועלת, לא נחוצה או מזיקה, עד שאפילו העובדים בה אינם מסוגלים להצדיק את קיומה". לזה מצטרפת צריכה פרועה של מוצרים מתכלים. כל אלו נחוצים כמובן בשביל לשמור על צמיחה כלכלית, ובשביל לספק תעסוקה לאוכלוסיית העולם. אך אולי המשבר עתה מסמן שהמשך ההתרחבות וההאצה איננו בר־קיימה. ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה לנצל את ההלם, כדי לבנות מערכת כלכלית המותאמת יותר למגבלותיו של כדור הארץ.

בשעה שהמגפה הולכת ומתפשטת, ייתכן שכל אלו נשמעים כעניינים בעלי חשיבות משנית. אך לאחר שתחלוף המגפה, עדיין תישאר איתנו סכנת ההכחדה. הקריסה האקולוגית ושינוי האקלים עלולים להביא בעשורים הקרובים לידי קטסטרופה, שלעומתה תיראה מגפת הקורונה כמשחק ילדים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ