בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהתותחים רועמים, השמאלנים מפסיקים להרגיש

בעתות לחימה, לצד ההקצנה הקריקטורית ימינה, מתבלט גם הטיפוס ההפוך: השמאלן שנחוש לגלות איפוק, גם מול מות ילד בן ארבע או עריפת ראשו של אדם

49תגובות

הדיוקן שאני עומד לצייר להלן אינו של אדם אחד ספציפי. הוא מצויר לפי תערובת של התנהגויות פתולוגיות שנתקלתי בהן בזמן האחרון, וחשתי צורך להנציחן כאן. בעתות רגיעה היו התנהגויות כאלה מעידות אולי על חוסר איזון נפשי של נושאן אבל בזמן מלחמה, מה מוזר, הן נטענות כביכול במשמעות נורמלית. הדעה הרווחת היא שהמתח המלחמתי מביא אנשים להקצין את עמדותיהם לכיוון הימני באופן קריקטורי לעתים ("צריך לשטח את עזה!"). הדיוקן הקולקטיבי שלהלן בא לאפיין דווקא את הטיפוס ההפוך, והמעניין יותר, של השמאלן הקריקטורי, התל אביבי,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו