ממלכתית, מכבדת, החלטית: לבנת היתה שרת תרבות אמיצה שלא מביישת מדינה מתוקנת

החלטות לבנת ביחס לסינמטק או לאמנות הפלסטית לא הגדילו את הפופולריות שלה בימין, שלא מתעניין בסצינות אלה. גם בשמאל יש בעיקר אנשים נרגנים המתיימרים להיות אנשי תרבות

בני ציפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בני ציפר

שרת התרבות לימור לבנת, שהודיעה השבוע על פרישתה מהחיים הפוליטיים, היתה שלא בידיעתה, חברתי לדרך. לא לדרך הפוליטית אלא חברה לדרך במובן זה שתחילת הפעילות הפוליטית שלה התרחשה באוניברסיטת תל אביב בדיוק באותן שנים סוערות שבטרם מלחמת יום הכיפורים, שבהן עוצבו דעותינו הפוליטיות כל אחד בכיוונו. בהיותי אז חבר במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה, ניסתה לבנת, יחד עם שותפה אז, מיכה רייסר המנוח, לשכנע אותי להצביע לליכוד בבחירות להתאחדות הסטודנטים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ