בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העלבונות הקבוצתיים הפכו לענף הספורט העממי הנפוץ ביותר באחרונה

למה לכעוס על ההזמנה של עמיר בניון לשיר בכינוס פעילי הליכוד,
 הרי השיר שלו בכלל לא גזעני, אך מה שבמיוחד מוציא מדעתם את הנעלבים הוא האמנות המזרחית האגרסיבית

169תגובות

ענף הספורט העממי הנפוץ ביותר באחרונה הוא להיעלב. אני נעלב משמע אני קיים. ואיך נעלבים? תרים אחר טקסטים שכתב או אמר איש חשוב, מצביעים עליהם ואומרים: הנה, תפסנו אותו. הוא גזען! הוא פשיסט! נעלבנו. שיתנצל! אין לזה שחר כמובן. העלבונות הקבוצתיים החוזרים ונשנים האלה — עלבונות של מזרחים, של אשכנזים, של נשים, של ערבים, של נוסעי אוטובוסים — אינם אלא טכניקה להפגת השעמום על ידי השתכנעות שמה שאמר או כתב פלוני אלמוני נוגע לי באופן אישי. כך יכולים אנשים החשים שהם אלמוניים ובודדים ושלאיש לא איכפת מהם, להרגיש...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו