יש הרבה סיבות לתעב את פרס ספיר לספרות, הגבלתו לתושבי המדינה אינה אחת מהן

הפרס מבוסס על תאוות בצע ואשליות המניעות המוני אומללים להמר במפעל הפיס; ראוי שהוא ייצג את תפישת הלאומיות שלהם, שאומרת פשוט: יאללה, קודם שיבואו לסבול כאן אתנו, ואז שידברו

בני ציפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים18
בני ציפר

ממרום מעמדי כזקן העורכים הספרותיים של הוותיק במוספים הספרותיים העבריים, הריני לציין שלא שיניתי מעולם את דעתי השלילית על פרס ספיר, אותו יהלום נוצץ שבכתר המפעלות התרבותיים של מפעל הפיס. סברתי ואני סבור עד היום שהפרס הזה והמוטיבציה לזכות בו מבוססים על תאוות בצע פשוטה ועל אותה תעשיית אשליות המניעה המוני אומללים לקנות כרטיסי הימורים בכסף הנועד בסופו של דבר להשחית את נפשם שלהם ואת נפשם של היוצרים המתמודדים על הפרס. עוד יש לציין, שפרס ספיר מחולל מהומות מאז ייסודו לפני 15 שנה, ולא בכדי: סכום הפרס נחשב אסטרונומי במונחים ישראליים ורבים הקופצים עליו, ורבים עוד יותר המתוסכלים החשים שהפרס הגיע להם. ושוב חזרנו לסוגיית תאוות הבצע.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ