בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כן,
 השכול הישראלי כואב מזה הפלסטיני

לפלסטינים אין אף לא רזי ברקאי אחד שיביע אמפתיה למשפחות החללים הישראלים. ולמה? מפני שערך האמפתיה זר לחברות שבטיות או פרימיטיביות

108תגובות
רזי ברקאי. עוד לא הומצא מכשיר שמודד את עוצמת השכול
עופר וקנין

ככה סתם, בשל כמה משפטים בהתנצחות רדיופונית שאין בנאלית ממנה, נהפך פתאום עיתונאי הרדיו הפופולרי רזי ברקאי לכעין גיבור של השמאל, ההודף את הפאשיזם המאיים להשתלט עלינו. זוכרים את גליליאו גליליי, שנכנע לעינויי האינקוויזיציה אך מלמל את המשפט המפורסם "ואף על פי כן נוע תנוע"? כך ברקאי, נהג כאילו נכנע ללחצים והתנצל בחצי פה באוזני ההורים השכולים שנפגעו כשהשווה בין השכול הישראלי לשכול של משפחות המחבלים הפלסטינים, אבל נתן לכולם להבין שאף על פי כן נוע תנוע. כדי להחזיר קצת את הדברים לפרופורציות הנכונות,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו