בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פה קבור כלב השמירה

האחריות שלי כעיתונאי היא לנבוח לנוכח האיום לסגור ערוץ טלוויזיה. אבל הקשר בין עיתונות לשמירה על הדמוקרטיה כלל אינו פשוט

30תגובות

עכשיו, משהוסרה סופית סכנת הסגירה שריחפה על ערוץ 10, מותר כבר לגלות, בינינו - ואל תצטטו אותי - שלא היה אכפת לי אילו סגרו אותו בסופו של דבר. כי האצילות מחייבת אותנו, העיתונאים, לגלות סולידריות עם עמיתינו בכל אמצעי תקשורת הנמצא בסכנת הכחדה. ובכלל, העיתונות היא, כדבר הסיסמה השחוקה, "כלב השמירה של הדמוקרטיה", וכל המרבה בכלבים הרי זה משובח.

אבל הרי כולנו יודעים, שבנקודה זו בדיוק, של הקשר האוטומטי בין עיתונות לשמירת ערכי הדמוקרטיה, הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. כי סוג הבידור הזול, הסוחף, שמציעים ערוצי הטלוויזיה הקרויים מסחריים, בצורת תוכניות ריאליטי למשל, הוא ההפך ממה שצריכה דמוקרטיה, הנדרשת פחות מכל לחנך את אזרחיה לערכים פאשיסטיים. ותוכניות ריאליטי הן התגלמות הערכים הפאשיסטיים, המעלים על נס את ההתגברות על קשיים. ומה עומד מאחורי משחקי הישרדות בג'ונגל, או בג'ונגל האנושי של "האח הגדול", אם לא החינוך לרעיון, הלא-דמוקרטי בעליל, של דריכה על גוויות?

נכון, מי שהתחיל ראשון הוא ערוץ 2, וערוץ 10 רק בא בעקבותיו. אבל מה שהרסני במקרה זה הוא התחרות ביניהם על תשומת לב הקהל, הגוררת את זה ואחריו את זה ואחריהם את שאר אמצעי התקשורת ליתר הקצנה.

והאומנם דמוקרטיות הן תוכניות התחקירים האגרסיביות שערוץ 10 הפך אותן לדגלו, תוך כדי תחרות בתוכניות התחקירים האגרסיביות של ערוץ 2? גם בזה, אלה למדו מאלה כיצד מעלים על המוקד, בקצב של אחת לחודש או לחודשיים, דמויות ציבוריות אלה ואחרות שגנבו משהו, אנסו מישהו, ירקו על מישהו, איימו על מישהו, משכו למישהי בצמות, או רימו בבחינת הקבלה לאוניברסיטה. וכל זה כדי לספק לצופים את מנת הפאניקה המוסרית היומית שלהם.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

כאן אני בדילמה: כי האחריות הפנימית שלי כעיתונאי, שאמור לנבוח כשהדמוקרטיה בסכנה, מצווה עלי לקרוא בראש חוצות כי קיומו של מגוון ערוצים מסחריים הוא במידה רבה ההפך הגמור ממה שצריכה דמוקרטיה חדשה יחסית וחלשה יחסית כמו זו הישראלית.

נכון, היא חלשה בשל הכיבוש בשטחים והאיום הביטחוני, אבל לא רק בשל כך. הסכנה הגדולה יותר המאיימת על דמוקרטיות בלתי מאוזנות שכאלה, היא שגוף פופולרי שקנה את אהדת הקהל מסיבה זו או אחרת, או אדם פופולרי ובעל קסם אישי, יחליטו פתאום שהם-הם ההתגלמות של הדמוקרטיה האמיתית, ושדרכם זורם רצונו האמיתי של העם ולעזאזל המוסדות הזקנים, המאובנים והאטיים, שהיו אחראים עד כה להעברת רצון העם כלפי מעלה.

והנה, העיתונות האגרסיבית, המגולמת בערוץ 10, שהוא הגרורה הגרועה של ערוץ 2, הגרוע ממילא, שהוא מצדו הגרורה הגרועה של העיתונות הכתובה הצהובה - העיתונות האגרסיבית הזאת גילתה את הפוטנציאל של ביטוי רצון העם באופן בלתי אמצעי ואת הפוטנציאל בלהיות בימה למשפטי שדה - בתוכניות התחקירים ההיפר-אקטיביות שלה, או בלהיות פרלמנט בזק בפאנלים ההיפר-אקטיביים כגון "מועצת החכמים" ז"ל ודומותיה. עצם ההתיימרות הזאת היא הרת אסון.

אני סבור - וזו רק דוגמה אחת מרבות - שאלמלא התיימרות זו של העיתונות האגרסיבית המסחרית לגלם את רצון העם, לא היה נוצר הקיטוב הנורא בין חרדים לחילונים על ענייני צניעות, שרק השבוע גבה את מחירו מאשה חילונית נוספת שהותקפה בבית שמש על ידי עדת מתפרעים יראי שמים.

ההתקפות הללו הן תוצאה של פאניקה מוסרית חרדית סביב עניינים שלציבור החילוני נראים כשטויות. אבל הבה נשים לב עד כמה האגרסיביות של הפאניקה החרדית היא תמונת ראי של הפאניקה המוסרנית, המוטרפת והמגוחכת לא פחות, האוחזת בציבור החילוני - בעזרתה של העיתונאות המסחרית האגרסיבית - כאשר מתגלה, שומו שמים, שיש חשד שיאיר לפיד קיבל הקלות כלשהן בהרשמה ללימודי הדוקטורט; דאגה שבוודאי נתפשת כשטות גמורה בעיני החרדים.

נכון שדמוקרטיה תקינה מחייבת שיוצגו בה לראווה כשלים אלה ואחרים המתרחשים בה. אבל בשום חוקה דמוקרטית לא כתוב שתפקיד העיתונות הוא לטפח את הרעיון שכל קיומנו עומד בסכנה בשל כל עבירה שעבר פלוני אלמוני על תקנה פלונית אלמונית. סוג כזה של חרדה שייך לדת, כלומר לספירה הלא-דמוקרטית, הרואה בכל עבירה, קלה כחמורה, פגיעה בריבון העולמים. והנה לזה בדיוק, לקנאות הדוגמטית הדתית, שריבון העולמים שלה שמו הדמוקרטיה, אחראים בלי כל ספק הערוצים המסחריים של הטלוויזיה, הזקוקים לקהל קנאי ודוגמטי לצורכי הרייטינג שלהם.

והנה אילו נסגר ערוץ 10 - וכאמור, כל זה נאמר בינינו ואכחיש הכל אם תצטטו אותי - אולי היתה מתחילה הגאולה מאחיזתה של הקנאות הדוגמטית הזאת. אולי ערוץ 2, באין לו מתחרה, היה נרגע מעט, ואחריו אולי היו נרגעים אמצעי התקשורת האחרים. אבל כנראה שבשל חטאינו, ריבון העולמים עוד לא מוכן לתת לדמוקרטיה הישראלית את המתנה הזאת. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו